אחרי חמישה ימים מהלידה מרגישה עצובה , למרות שאמורה להיות הכי שמחה ומאושרת בעולם. יש לי את הילדה הכי מתוקה בעולם. (ב״ה) אבל מרגישה שבא לי רק לבכות ולבכות ואני מניקה אותה ולפעמים תוך כדי בוכה אני כל כך אוהבת אותה ומחוברת אליה, אבל נורא קשה לי להתרגל להכל. חיכיתי להיות אמא בכל מאודי ונפשי ואני לא מבינה למה אני עצובה? יש כאלה ששנים מחכות להיות אמא! מרגישה בלי מצב רוח בקושי יש לי תיאבון לאכול ואם לא הייתי מניקה לדעתי הייתי לא אוכלת כלום כל היום מצד שני לא מרגישה שיש לי דיכאון אחרי לידה (או שלא יודעת מזה) פשוט מרגישה שקשה לי מאוד ובעלי כל כך עוזר ותומך ויש לי מלא עזרה מהמשפחה… לא יודעת מה עובר עלי🥲🥲

תינוקות לא בוכים ברחם? איך לא שומעים אותם מהבטן

היי מישהי יודעת למה אני לא מצליחה לגבות ווצאפ ביזנס?

פורטי לחסום תמונה! שבוע 33 זה תקין הפרשות צמיגיות כאלה?

אז כמה חודשים אחרי כימי עשיתי בדיקה ביתית שיצאה חיובית אחרי איחור של יום מאז עברו כמה ימים ועוד לא הלכתי לעשות בטא יש לי לחץ שזה גם יהיה כימי ומאכזב איך יוצאים מהמחשבות האלה🤯

האם יש חיסון בגיל 4 חודש שצריך לעשות?