תקין?

בא לי לשתף במשהו קצת מוזר.. מעניין אותי אם יהיו מזדהות בקהל.. אני בסוף חודש תשיעי, הריון ראשון, כבר עברתי את שבוע 40 ומרגישה כאילו אני מעדיפה להישאר במצב הזה. באיזשהו מקום חוששת כמובן מתהליך הלידה עצמו אבל לא רק, גם מזה שפשוט אני אפרד מהתינוקת שלי והיא תהיה מחוץ לגוף שלי כשעכשיו אנחנו הכי קרובות שיש. כאילו התאהבתי במצב הזה של להיות בהריון ולהרגיש את התנועות ולהיות מחוברת אליה, ואני חושבת שאולי גם פסיכולוגית איכשהו אני משפיעה על זה שהלידה מתעכבת... אני שומעת מלא נשים שרק מתות לזירוז, וכמובן שגם לי כבר כבד וחם וקשה אבל ברובד העמוק יותר כאילו לא באמת בא לי שזה יקרה. מישהי הרגישה/מרגישה משהו דומה? איך אצליח לשנות את זה? בסוף כמובן שאני רוצה ללדת.. 😅

צרבות לא נותנות לי לישון 🥺 טיפים? ולא טאמס חלב או מלפפון, זה באמת לא עוזר לי

בנות איזה טיטולים יוצר טובים למידה 3 האגיס פרידום או פמפרס פרימיום ?

שימור מי שפיר דרך אסותא מכבי עולה 600+ ש"ח. ידוע לכן אם אפשר לקבל החזר מסל ההריון על זה?

אוף במות אני מרגישה כבר שבועיים בבטן העליונה מתחת לחזה- ממש בקו החזיה מתחת לחזה את כל האיזור רדום שם, הרגשה ממש מציקה ולפעמים קצת וכואב.. מה זה? מישהי גם חווה?