נשואה 5 שנים, יש לי בת (2), ובן (חודש) ארבע שנים ראשונות גרנו בעיר שלי במרכז בשכירות והשנה עברנו לעיר שלו בצפון בית שהוא בנה, יש הבדל גדול בין שני המקומות, הבדל גדול עד כדי כך שאין לי לאן לצאת לא התחברתי לעיר הזאת בכלל ואני כלואה בבית, כשאני הולכת לביקור אצל ההורים שלי רק נכנסת לעיר אני מרגישה שהנשמה שלי חזרה מרגישה שהייתי בכלא ושוחררתי מרגישה כאילו בעיר שלי יש אויר לנשום ויש שמש ויש שמיים שאותם לא מצליחה לראות בעיר שלו .. אנשים אחרים מנהגים אחרים תרבות שונה הכל שונה.. לא ידעתי את זה לפני שהתחתנתי ולא בדקתי חשבתי שכל המקומות הן אותו דבר, קשה לבקר כל יום כי זה רחוק ונסיעה מתישה, כל החיים שלי השתנו כאן, כל דבר שאני צריכה מבקשת מבעלי שיעשה ושיקנה ודברים מתעכבים כי הוא לא יכול לעשות הכל ולא תמיד יש זמן, בזמן שהייתי עושה את הדברים האלה לבד הייתי יותר ניידת כל מקום שאני רוצה נמצא בקרבת מקום, אפילו לים רבע שעה נסיעה כאילו זה ליד הבית, כאן אני צריכה למות באוטו כדי להגיע לאיזה חוף מעפן!! בעלי לא יסכים ולא יבין את הרגשות שלי, ולא מוכן אחרי שהשקיע בבית שלו כאן לעבור למקום אחר, ואני יודעת שיום אחד אני חוזרת לשם אפילו גופה שיקברו אותי במקום שלי ולא פה😣😣 מרגישה שיום אחד אנחנו נתגרש רק בגלל זה למרות שהקשר ביננו הוא מצוין והוא בעל טוב.. אבל אני בכלא כאן דיברתי וממשיכה לדבר על הנושא איתו מבחינתו תנסי להתחבר תנסי לקבל תנסי תנסי.. תודה רק רציתי לפרוק