בנות גם אתן מרגישות כמוני? שגרה מתישה, לעבוד משרה מלאה ולנהל בית ולטפל ב3 ילדים במקביל. מתסכל אותי שהכל נופל עליי. כל פעם שילד חולה אני צריכה עוד פעם לבקש חופש מהעבודה מימי חופשה שכבר נגמרו מזמןןן. פיזורים, איסופים, קניות, חוגים. הכל אני. מודה שבילד השני היה לי פחות קשה. עכשיו זה פשוט מרתון שלא נגמר מיותר לציין שאין לי זמן לעצמי. לשבת עם חברה לנס, לקחת יום חופש בשביל עצמי, ללכת לקניון. זה דברים שהם רק בגדר חלום. כל היום רודפת אחרי המשכורת שיוצאת נמוכה בסוף. סיוט. בעלי המפרנס העיקרי אז הוא מבחינתו לא יפסיד יום אחד של עבודה.תמיד אני זאת שמפסידה. אני פשוט מרגישה שאני נלחמת בשיניים כדי לפרנס ובכל זאת בקושי מצליחה. ובעלי מצפה ממני להביא משכורת מסוימת ולא עוזר לי בכלל עם ההעדרויות מהעבודה. וכמה שאני מתאמצת זה פשוט לא מספיק וכל חודש אנחנו נלחמים כדי לגמור את החודש.