אין לי מרחב מוגן. לא ממד לא חדר מדרגות כי יש שם פתח אפילו לא חלון… לפי הנחיות פיקוד העורף אני אמורה להישכב על התינוקת על הרצפה! ובכלל הבית מלא חלונות ודלתות זכוכית כאילו אין אף מטר שמרגיש יחסית בטוח… הייתי אצל משפחה רחוק חודש וחצי וחזרתי ואני לא מסוגלת לחזור לשם שוב… כלכך קשה

הריון ספונטני בד"כ אני יודעת מתי הביוץ שלי שבוע 7 פלוס נצפה שק הריון ושק חלמון ללא עובר יש סיכוי שיתפתח עובר

יצא לי בחלבון עוברי 1:66 לתסמונת דואן אני בת 26 יש לי מי שפיר עוד שבוע. השאלה: מי יצא לה בבדיקת חלבון עוברי תוצאות לא תקינות ומי שפיר יצא תקין?????

אני כועסת על עצמי אבל לא מצליחה לשחרר. אני מאוד מוקירה תודה על זה שאני בהריון וזה באמת ברכה ולא מובן מאליו ( במיוחד שאני בגיל כבר מבוגר יחסית) הבעיה היא שתמיד חלמתי על בת, זה היה חלום חיי ובאמת בשקיפות אמרו לי בת והייתי כל כך מאושרת. בסקירה גיליתי שזה בן ומאז אני בדיכאון. אני מנסה לשמוח ובאמת מודה על כך שאני בהריון כי זה בכלל לא ברור מאליו אבל לא מצליחה להתחבר. הקטע שגם כל מי שבסביבה שלי בהריון הוא הריון עם בת וכל פעם זה גורם לי לבכות. אני לא יודעת אם זה ההורמונים או סיבה אחרת אבל למה אני ככה? למה אני לא יכולה להיות מאושרת שזה בן ולהתחבר להריון? הכי אני שונאת שאומרים לי בהריון הבא, אני לא יודעת מה יהיה בהריון הבא ואיך ואם יהיה. אני פשוט רוצה להפסיק לכעוס על עצמי ועל התחושות שלי ופשוט להיות מאושרת

מישהי רואה פה קצת דם? או שאני מדמיינת?? אני שבוע 6 מימה יכול להיות

אובדת עצות לגבי הגמילה של הבן שלי הורדנו טיטול כבר לפני 3 חודשים שחגג שנתיים בידיוק הגמילה ידעה ימים טובים וימים של פספוסים וככה היינו ברכבת כזו עכשיו הוא ממש בריגרסיה כאילו זה היום הראשון של הגמילה אני שואלת אותו ״יש לך פיפי? אתה צריך ללכת לשירותים? כדי שלא יתפספס בתחתון״ הוא עונה לי שאין לו ואחרי חצי דקה עושה בתחתון. וככה גם בגן אם לא לוקחים אותו לשירותים הוא לא מבקש מעצמו היום חזר לי עם קקי בתחתון מהגן שהוא אפילו לא עדכן או הפריע לו בכלל אני מרגישה מזה אבודה לא יודעת איך לעזור לו אני כבר חסרת סבלנות לזה והוא מרגיש אין לי כלים להתמודד עם זה פשוט! זה כבר תקופה של כמה שבועות שזה נראה ככה לא כמה ימים בודדים.. הוא ילד מאוד חכם והוא היה מאוד מאוד בשל ומוכן להיפרד מטיטול אז מה עכשיו מה לעשות פליז תעזרו 🙏🏼