לאמא שלי יש גם נטייה להתערב לי ואם אני לא מסכימה איתה אז ישר מתחילה מריבה. פשוט למדתי לא להיכנס איתה לזה. לפני כמה ימים שיתפתי אותה במשהו ממש מעצבן שקרה לי ואחרי איזה שעה היא התקשרה לראות מה קורה עם זה ואמרתי לה שאין לי כוח עכשיו להתעסק בזה אז היא התחילה להטיף לי. פשוט עצרתי אותה ואמרתי לה ״אם התקשרת לעצבן אותי עוד יותר אז אני לא מעוניינת״ ובזה זה נגמר. ברגע שתציבי מראה מולה וגבולות ברורים בצורה רהוטה היא תלמד להפסיק. בהתחלה גם הייתי מנתקת לה שיחות באמצע אבל זה לא מכבד ואני לא ממליצה. פשוט לעצור אותה, להגיד לה שזה לא לעניין ואת לא מוכנה לדבר אם זה הכיוון שהשיחה לוקחת וזהו. לפעמים אני אומרת לאמא שלי גם שלא ביקשתי ממנה שתפתור לי בעיות אלא אני רק רוצה שהיא תקשיב וזהו היא מקשיבה וסותמת ולא מפילה עלי את הדרך חיים שלה בכוח כמו שהיא רגילה. בהתחלה היא לא תבין מאיפה נחתת עליה ולאט לאט היא תתרגל ותתחיל לכבד את המרחב שלך. הורים רגילים לזה שהילדים תמיד יקשיבו ויספגו, אבל אנחנו כבר לא ילדות, אנחנו גדולות ועצמאיות עם חיים ודעות משלנו ואנחנו לא צריכות לספוג בכל מחיר