חייבת לשפוך קצת מה שיש לי על הלב☹️ ילדתי בת שנייה לפני שבוע וחצי , הבת הראשונה עוד מעט בת 5 … מאוהבת בה קשות ילדה טובה בוגרת חיים של אמא גם התינוקת אני שרופה עליה , אבלללל…שכחתי כבר מה זה לחזור ללילות ללא שינה ובכי והכל מההתחלה הייתי בטוחה שזה קטן עליי והגיע הזמן לעוד אחות אבל האמת נממש ממש ממש קשה לי ברמות מוצאת את עצמי בוכה , מתוסכלת ללא שינה,חסרת סבלנות גם לגדולה לפעמים , מרגישה שאין לי חיים כי בגלל שלא ישנה בקושי בלילה אז משלימה ביום שינה עם התינוקת וכל היום הולך לי בלי לעשות כלום ובלילה ממהרת לישון כדי לא להיות גמורה במיקרה והיא תתעורר…כל היום חושבת רק על לישון כשהתינוקת ישנה הלידה הייתה קלה וחוויהה מתקנת מאוד מהראשונה והאמת שאני מממש ממש בטוב כשיש לילות כשהתינוקת ישנה יחסית בסדר אז אני בטוב אבל כשהיא לא ישנה ועושה לי לילה לבן אני פשוט מאבדת את זה… בלי שינה אני בן אדם בלתי נסבל ואיי תחזקו אותי קצת🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻 אני משתדלת לעשות לה כל יום נקלחת באותה שעה,ארוחת ערב ולמיטה ביום נותנת לה לישון באור מנסה להפריד בין יום ללילה שתכנס לשגרה ותפריד…אבל היא פיצית מובן לי שזה ככה פשוט כבר התרגלתי לחיים כמו רווקה (הגדולה כבר לא תלותית הכל עושה לבד ועצמאית)