שבוע 32 מרגישה כבדות כזאת שמשפיעה לי גם על הנפש, כאילו מרגישה שאני נזהרת מהכל, לא חופשייה, הכל תקוע, עמוסה במחשבות ואפטית כזה לכל מה שהולך סביבי. בעלי קודם העיר איזה משהו וממש התכנסתי בעצמי ונעלבתי ואחרי ששאל אותי משהו לא הצלחתי לדבר ורק יצאו לי דמעות. לא יודעת להגדיר את ההרגשה.. אני מרגישה גם לבד ושאף אחד לא מבין אותי אבל גם לא מבינה את עצמי ולא רוצה להסביר את עצמי, בא לי רק שהזמן יעבור ואני אדישה הכל עובר לידי. לא מכירה את עצמי ככה ואין לי חשק לעשות כלום כזה שזה ישתנה.. לא יודעת אם זה קשור להורמונים של ההריון או מה לעשות עם זה בעעע 🤮 פרקתי...