רוצה לפרוק...קודם אציין שהייתה לי תחושה אבל סתם מבאס לקבל כאפה לפרצוף. למדתי לתואר, סיימתי השנה והכרתי שם חברים, היינו חברה לומדים יחד והכל שסיימנו שמרתי על קשר רק עם אחד מהחברה (נשוי בן 36) אני בת 25 גם נשואה והכל. עכשיו שמתי לב שהוא כל פעם היה מחמיא לי, ואוהב לעשות איתי עבודות ולהתקשר אליי אבל אף פעם לא היה משהו חלילה תמיד היינו מדברים במסגרת הלימודים בלבד.. הוא כן היה מנסה ליזום מלא פעמים פגישות וכו' איפלו היה מתקשר אלי לייש אשתו ונותן לי לדבר איתה גם והוא הכיר את בעלי והכל...ואחרי תקופה מסויימת שסיימנו לימודים, הוא היה שולח כל פעם הודעה של יאללה מתי ניפגש איפשהו מתי נדבר ולי זה פחות מתאים להיפגש אז לא רציתי להעליב ולהגיד לא באלי. אז הייתי מתרצת כל פעם והוא לא היה מוותר. אחרי שלא דיברנו תקופה הוא שוב שלח אותה הודעה ואמרתי לו שכרגע קשה לי ליסוע ולהיפגש בגלל ההריון (הוא לא ידע שאני בהריון) אמר בשעה טובה ופתאום הוא הפסיק לענות לי להודעות ...ואפילו לא ענה לשאלה ששאלתי אותו פשוט הזייה מה אני אמורה לחשוב על דבר כזה???