עדינות וזהירות תגידי לו שיהיה ממש עדין ושאת עוד בסוג של טראומה.. הוא יבין אני מאמינה

גם לי לקח זמן.. לפחות שלושה חודשים אבל הרגשתי שאני חייבת "לקפוץ למים" אז עשינו את זה ממש לאט וממש עדין.. פשוט לא לצפות שהפעם הראשונה ואפילו השניה יהיו כמו פעם זה היה יותר טכני, לדבר תוך כדי ולכוון ואם כואב אז לעצור לאט לאט חזרנו לעצמנו

מבינה אותך מאודדד. אני באותה סירה. מישהי הציעה פה פעם אחת להתחיל באצבע ואז בשתי אצבעות ולאט לאט להתקדם. כמובן עם המוןן חומר סיכה. אולי זה יעזור לך . בהצלחה🙏

מבינה אותך גם בלי 34 תפרים אלוהים ישמור)