אולי כאן יבינו אותי נמאס לי מהחיים שלי… אני מרגישה שאני תכף בת שלושים ולא עשיתי שום דבר משמעותי עם עצמי אין לי חברות כמעט בכלל אין לי כרגע עבודה אז תחושת החוסר צורך בך מאד מורגשת במיוחד שהייתי בעבודה (שפשטה רגל בסוף אבל לא משנה) שתמיד הייתי עסוקה ופתאום כלום מרגישה שאין לי משמעות לחיים השיגרה גומרת ומעייפת וכן, יש לי ילדים ובעל ועליהם תודה רבה אלף פעם אבל הריקנןת שאני מרגישה אני לא מצליחה להשתחרר ממנה

באיזה גיל התינוק שלכן מחא כפיים? שלי מעל שנה ולא מוחא ובטיפת חלב מלחיצים אותי

שבוע 40 פתאום התחילו צירים מטורפים ולא חשבתי שאני יהיה ככה אני לא יודעת להתמודד איתם וזה כואב בטירוף ועוד שזה לא סדיר בכלל עזרה איך להתמודד עם צירים ומה לעשות שיעבור מהר

אמרתי בעבודה בטעות שהמשוער שלי הוא כמה ימים לפני התאריך האמיתי. עכשיו כןלם חופרים לי אם ילדתי… איך אתן הייתן יוצאות מזה? עוד לא ילדתי

שבוע 20 העובר יותר מידי זז האם תקין?

האם בהנקה צמים בכיפור? אני מרגישה שאם אני לא שותה מספיק אין לי חלב