שבוע 37 ואני רק שואלת איך אפשר להמשיך להתנהל כרגיל עם הידיעה שהלידה יכולה להיות עוד שבוע עוד שבועיים בקיצור עניין של כלום זמן? איך אפשר לחיות כרגיל עם הפחד הזה הרי כל החיים אני רק שומעת כמה שזה דבר כואב נורא איום ועודדדדד דברים שלא ממש בא לי לעבור אוף חודש 9 זה חודש של מחשבות של פחדים

בת שבועיים יונקת ולא עושה גראפס אחרי האוכל זה בסדר? מתייאשת לשבת איתה על הידיים חצי שעה לנסות לעשןת גראפס ולא יוצא לה אף פעם

האם זה פקק רירי? או הפרשה רגילה זוכרת שזה היה יותר ''מאסיבי'' בלידה הקודמת

המטומה.. איך מתמודדים עם הלחץ והחרדות מכל הדם שיוצא?😪 3 פדים ברבע שעה..🥺 דופק תקין ברוך ה'.. אבל החרדה לא עוזבת

ילדתי בשעה טובה אתמול והאמא והבעל לא בנוכחותי אבל אני יודעת שהם לא מפסיקים להתווכח על הברית, איפה, כמה ולמה… שניהם עקשנים בטירוף, לא מוכנים לוותר הורידו את החשק לעשות ברית, מעדיפה לעשות בבית כנסת מצומצם. יש מישהי שקרה לה ויכולה לייעץ?

עצב ואבל יכול לגרום ללידה?