פשוט בא לי לפרוק… בעלי נכנס לעבודה דרך כח אדם שתקופת העבודה שם מוגבלת עד תשעה חודשים, הוא ידע על כך לפני.. והוא בהתחלה לקח את זה בקלות וכבר התחיל לחפש משהו אחר.. הגיע התאריך וכנראה נכנס ללחץ.. הוא הלך לכח אדם בבוקר וישר משם נסע לשתות.. השתכר.. היה צריך לאסוף את הילדים מבית הספר, וניסיתי להשיג אותו עד לרגע האחרון, מזל שענה וביקשתי שיבוא לקחת אותי קודם איתו.. הוא דיבר שטויות כל הנסיעה ולמרות שהתחננתי שייתן לי לנהוג לא הרפה.. כשהגענו לבית הספר הוא הביך את הילדים, דיבר בקול.. לפחות לא קילל כמו לפני כן.. הבת שלי ממש נכנסה ללחץ והרגישה שהקרעקע נשמטת לה בין הרגליים, פחדה לאבד אותו חשבה שיבואו שוטרים ויקחו אותו.. ביומיום אנחנו ממש בטוב, עברנו תקופה לא קלה עד לפני כשנה.. וסוף סוף כשהצלחנו לשקם את הנישואים האלה וליצור תקשורת טובה ואווירה נעימה בבית הגיעו הימים הנוראיים האלה.. הוא התרחק והתכנס בעצמו עד שזה התפוצץ היום.. עכשיו ישן מקווה שיתעורר שפוי.. אני גם בהיריון מתקדם ועוד יותר התמלאתי בחששות.. לא יודעת איך להגיב לסיטואציה.. עוד קודם עודדתי אותו והראיתי לו שלא מטריד אותי שיהיה במעבר הזה בין העבודות ובכלל שידרתי קלילות ושהכל בסדר.. לא יודעת מה עוד יכלתי או יכולה לעשות… ממש מתיש ודואגת בעיקר לילדים שחוו את הסיטואציה הזו..