היי אהובה, אל תהיי קשה עם עצמך.. עשית טעות ואת בן אדם מותר לך! דבר ראשון כשהוא יבוא הביתה הייתי מדברת איתו בשקט בחדר ואומרת לו בדיוק ככה ״אתה יודע אתה לא היית בסדר הבוקר, התנהגת לא יפה, אבל אני הגזמתי בתגובה שלי ואני מצטערת״. זה קודם כל.. אנחנו בני אדם וכשאנחנו באים ומבקשים סליחה הילדים שלנו רק יכולים ללמוד מיזה! ולגבי ההתנהלות הכללית - זה טבעי ביותר בסיטואציה הזאת שנולדה לו אחות והוא מקנא ובודק גבולות ומושך תשומת לב.. מציעה קודם כל לשמור על גבולות ברורים (גבולות ברורים לא צריכים להגיע מלווים בצעקות בכעס או באלימות חלילה אלא פשוט אמירות ברורות ותגובות ברורות) ככל שתקפידי על המילה שלך ועל הגבולות ותוך כדי תישארי רגועה מולו - המצב ישתפר.. ואולי לנסות למצוא זמן קצר ביום (עם כמה שזה מורכב) שזה רק את והוא , זמן איכות של משחק קופסה יחד, או יציאה משותפת לגן שעשועים אם יש מי שישמור על הקטנה.. בהצלחה 💕

דבר ראשון אני נגד עונשים ביחוד בגלאים כאלה. דבר שני - ברור לך שזו דרך לקבל את תשומת הלב שלך כן? תמצאי זמן להיות איתו אחד על אחד במהלך היום. כשהוא עושה דברים לא בסדר, תנשמי עמוק תגיבי ברוגע ותנסי לדבר את התחושות שלו. למשל ״אני מבינה שאתה מאוד קינאת ולכן זרקת את הצעצוע אבל אם תזרוק הצעצוע ישבר ולא יהיה לך אותו יותר״ וכדומה. דבר שני - לפעולות יש תוצאות. אתה לא בא להסתרק בבוקר? לא יהיה זמן לארוחת בוקר שאתה אוהב אם תבזבז אותו על להתווכח ותצא לגן בלי, חבל. גם להסביר לו מה הוא עושה לא נכון. למשל שאני מעירה את הבן הגדול שלי בבוקר והוא אומר ״אוף!״ ומתהפך למד שני, אני אומרת - אוי זה לא נעים לי יהיה הרבה יותר נחמד לשנינו אם תתחיל את הבוקר ב״בוקר טוב אמא״ עכשיו תנסה אתה מהתחלה. וזה טבעי שלמרות הכל קופץ לפעמים הפיוז. כולנו בני אדם. דבר שלישי - הקטנה לא באה לתפוס את מקומו. אלה להיות יחד איתו. תמצאי איך שאת איתה את מתייחסת גם אליו והוא לא ננטש

וואוו אהובות תודה רבה. חלילה שהיא במקומו ההפך אני תמיד מתייחסת לשניהם יש רגעים שאני איתה יותר כי היא צריכה לאכול, לישון וכו… אבל משתדלת לשתף אותה יותר, איך שהיא באב מהגן לשאול אותה איך היה חיבוקים ונשיקות אבל לפעמים אני צריכה גם זמן עצמי בכל הבלאגן הזה

ואי הודיני. אני תמידדדד רק קוראת מישפט אחד שאת רושמת כבר עושה לייק ממשיכה ליקרוא הכל וכמובן תמיד אוהבת את מה שאת רושמת 👌🏼