מזדהה איתך לגבי ההירדמות... לצערי הרגלנו אותו שאחד מאיתנו שוכב לידו עד שנרדם ושמנו לב שזה מתיש אותנו,גוזל מהזמן שלנו ביחד,לפעמים אנחנו נרדמים איתו ואז כל הערב/לילה משתבש לנו... מלפני שבועיים כזה החלטנו שהוא ישן במיטה שלו(גם הרשינו לו מידי פעם לישון במיטה שלנו ואז הגדול גם רצה...בקיצור גם הפסקנו עם זה)והוא ישן לבד. בהתחלה באמת היה קשה כי כל שניה קם אבל ממש התעקשנו איתו והתחיל ללכת דווקא בסדר. אבל בגלל החג והשבת שהיה והתארחנו אז ישנו באותו חדר אצל המארחים אז אתמול היה קצת קשה לו ולקח לו איזה שעה וחצי להירדם... אבל לא נתייאש חח היום נמשיך עד שיגיע השלב שיעלה לבד למיטה ופשוט יירדם... לקחנו בחשבון שזה תהליך וזה זמן וצריך סבלנות אבל אינמלעשות,זה הרגל מגונה בשבילו וגם בשבילנו.

בגלל שחכמה מנסה אתכם ככה...תיהיו עקשנים זה חשוב רק בזכות זה זה יגמר יותר מהר

חחחח היא נשמעת פשוט כמו ילדה בגילה ♥️ לגבי השינה, למה אתם מכניסים אותה למיטה כל כך מוקדם אם היא לא נרדמת עד 9..? הבן שלי כבר מגיל שנתיים לא נכנס לחדר לפני 8:30 כי אני יודעת שלפני 9 הוא לא נרדם.. ואנחנו גם יושבים לידו, מחבקים, מדברים.. זה ממש טבעי היא פצפונת ♥️ ואני שמתי לב שככל שאנחנו יותר נענים לצורך שלו ביחס וחיבוקים גם לפני השינה והכל, ככה הוא פחות מרגיש צורך לבוא אלינו בלילה..

עוד בעיה שלא ציינתי שהיא ואחיה ישנים באותו חדר ולאחרונה הם פתחו קנוניה נגדנו וכל פעם שאני נגיד אומרת להם ללכת לחדר כי התנהגו לא יפה או משהו הם אומרים יש מסיבה בחדר וכאלה... ואם הם נשארים לבד בחדר הם או צורחים מפחד מהחושך וזה שובר לי את הלב או יוצאים ועושים חינגה וזה מביא לי עצבים ולבעלי.... קשה לי בנות