אני חייבת לפרוק כי אני על סף שיגעון לא פעם ראשונה שאני מעלה פוסט מאנונימי על הזוגיות ההרוסה שלי ושל בעלי,כאילו יש בי כעס שלא נגמר אני ארבע חודש אחרי לידה ויש בי זעם עצום אני מודה שאני לא קלה בכלל מאז הלידה אבל אין בי סבלנות נשים את זה בצד,אתמול כשהתעוררתי באמצע הלילה לילד שלי להאכיל אותו אני חושבת עם עצמי ואומרת לעצמי את חייבת להשתנות להרגע את תהרסי לעצמך את הזוגיות . אני קמה בבוקר בווייב קצת יותר קליל ואומרת לבעלי רוצה נלך נשתה קפה בלי לחשוס פעמים ענה לי אין לי כוח עכשיו זו לא הנקודה מותר לו שלא יהיה לו כוח , הנקודה היא שאני גרה בעיר שרחוקה מהמשפחה חברות אין לי פה אף אחד חוץ ממנו והילד שלי !!!!!אני סגורה בבית כמו בכלא וזה לא שהוא לא מודע לזה ,למי אני אציע או אצפה שיבוא איתי אם לא בעלי החבר הכי טוב שלי .רני פשןט מרגישה שהקשר הזה זה נטו זיון וילד מעבר לזה אין בנינו כלום אני כבר בספק אח אני אוהבת אותו נשבר לי כבר והנה גםנעכשיו אנחנו בבית לא עושים חג לא כלום אני במיטה והוא בסלון ככה אנחנו חיים וואו איזה זוגיות מקסימה אני קרובה מאוד מלפרק את זה