היי.. אשמח לעצות מה הייתן עושות במקומי? לרוב אני זאת שמטפלת בבת שלי (תינוקת ראשונה שלי בת 7 חודשים) עד שאני צריכה ללכת לעבודה ואז היא אצל חמתי וגיסתי ועד שבעלי חוזר מהעבודה שלו.. והולך אליהם גם.. ואני חוזרת מאוחר יחסית.. עובדת רק בערבים .. עד 9 וחצי בערך בערב.. ובעלי חוזר אחרי צהריים מהעבודה שלו .. הוא מהבוקר מוקדם עובד ואני מתחילה ב 15:00 אבל שמה אותה כבר ב 2 ורבע 2 וחצי אצל ההורים שלו ואצל גיסתי שגרה אצלהם גם בקיצור אז יוצא שחצי יום אני איתה ואז שאני חוזרת מהעבודה אני מגיעה ב 9 וחצי רבע ל 10 בערב וזה כבר מאוחר ואין לי כוח ממש כבר לעבודות הבית או סתם לראות טלוויזיה זה רק לטפל בילדה ואולי שהיא ישנה קצת פנאי עם עצמי לראות קצת טלוויזיה ולישון ומצד אחד אני חייבת לעבוד כי המצב הכלכלי שלנו על הפנים.. בעלי גם לא עובד קבוע אין לו עבודה קבועה .. עובד עם חבר שלו במזגנים ולא תמיד הוא צריך אותו וקורא לו לעבוד איתו .. אז יש ימים שהוא איתי בבית עד שאני צריכה ללכת לעבודה אז מצד אחד מבחינה כלכלית חייבת לעבוד וגם זה טוב לי ובריא להתאוורר קצת לצאת החוצה ולא להיות כל היום בבית ולטפל בילדה גם אם אצא מהבית איתה עדיין זה קצת קשוח כל היום להיות איתה.. מצד שני זה גם קשה לי שאני חצי יום לא איתה ועד שאני חוזרת הביתה מהעבודה אני מרגישה שכבר נגמר לי היום ורק מהבוקר עד הצהריים אני יכולה לנצל את היום ולא תמיד מספיקה לעשות דברים שאני רוצה או מתכננת לעשות אם זה גם עבודות הבית בין היתר השאלה שלי.. אולי עדיף לחפש עבודה אחרת? אולי עבודה מהבית ? או לטפל בעוד ילד או תינוק בבית שלי ? או להשאר בעבודה הזאת ולספוג את ההשלכות עד שהמצב הכלכלי יהיה קצת יותר טוב? סליחה על החפירה ותודה למי שקראה עד כאן ❤