ירד לי מבעלי. הקשר שלנו התחיל בכך שהוא היה מעוניין לצאת איתי ואני הייתי פחות. הוא התרחק ואז אני זו שרציתי. היינו חברים במשך 3 שנים כאשר מתוכם הוא לא היה הכי נאמן. הוא היה מתכתב עם נשים אחרות וחושבת גם שהוא בגד בי. היום אנחנו נשואים 5 שנים+ 3 ילדים בגלאי שנתיים עד 6. בכל השנים שהיינו נשואים תמיד הגעתי למסקנה שאני צריכה להתגרש ממנו, מכמה סיבות: הוא לא היה עוזר בבית בכלל(לאחר המון שיחות וחפירות אז הוא התחיל אבל זה לא מספיק), הוא לא יודע לפרגן בעליל כמו להגיד לי שאני ניראת טוב וכו'. הסקס איתו סביר כי אנחנו לא מספיקים פתוחים..היו שנים שהוא היה דואג לגמור ולא היה שואל אם גמרתי ואני בסדר. הדבר הכי מעצבן בסקס איתו, זה אחרי שמסיימים אז הוא ישר מתרחק וצריך את הרגע שלו עד שנרדם, ואני אוהבת להתכרבל אחרי זה, דיברתי איתו על זה ואף ציינתי בפניו שזה נותן לי הרגשה של "זולה". הוא התנצל אבל אין עדיין שינוי. חוץ מזה- מרגיש שתמיד עם סביבה של נשים אחרות אז הוא יותר צוחק ונהנה ואיתי פחות..הוא ממש קורן. למשל יש לי קרובת משפחה שהוא מאוד מחבב אותה כי יצא להם לעבוד במקום מסוים ביחד..כשהוא רואה אותה הוא ממש קורן. ראיתי את זה באירוע אחד שגם היא הייתה ואני ובעלי אירחנו לה חברה כי היא הייתה לבד. פשוט מרגיש לי שלפעמים אני לא ה"טיפוס" שלו. הוא טוען שמעריך ובלה בלה. בא לי לסיים את המערכת יחסים אבל חושבת שהוא מתחיל להשתנות לטובה. פתאום מרגישה שאני רוצה שימשיך לתת לי הרגשה פחות טובה והעניין של הפרידה יהיה יותר קל. באלי שעל השינוי יבוא לו טבעי ולא כי אמרתי לו. מהסיבה פשוטש הוא "נשבר" ואין לי כוח לפרויקטים. לאחרונה התחלתי לחשוה על האקס שלי וממש באלי לחזור אליו. מציינת שאני לא בהריון וילדתי לפני שנתיים אז זה לא הורמונים