חמותי קודחת שנשאיר את הבן שלנו (ארבעה וחצי חודשים) ונצא לבלות אבל, כשאנחנו אצלה לא מנסה להתמודד איתו, אפילו לא מנסה להאכיל אותו, ורק מבקשת כל הזמן לתקוע בטרמפולינה כי ככה יותר נוח לשחק איתו, ומבחינתה אין בעיה שיהיה גם כמה שעות בטרמפולינה (מה שמבחינתי לא בא בחשבון, הוא תינוק שמתהפך וזז, ומנסה לזחול, ופחות מתאים לתקוע אותו לשעות בדרעק הזה כי לה יותר נוח) אני יודעת שהיא גידלה ילדים, ועוד נכדים, וכנראה יודעת מה לעשות כשצריך אבל בחייאת, אל תקדחי שאת רוצה שנשאיר אותו כשאת יודעת שאין הסכמה על ההתנהגות ואנחנו יודעים שתשימי זין על הבקשות שלנו, כל עוד את ההתמודדות הבסיסית של להאכיל ולחתל את לא מוכנה לעשות כשאנחנו בסביבה, אלא 'רק כשההורים לא נמצאים' ואללה, קשה לי לשחרר לך ככה את הילד שלי, תנסי, להבין אותי במקום לנסות לחנך אותי שאת יודעת יותר טוב ממני מה טוב לבן שלי שתינו יודעות שאת רוצה שישאר אצלך לבד כי את אובססיבית ודבק, וכשלא נהיה בסביבה את תעשי כל מה שאנחנו לא מוכנים שיעשו עם הילד שלנו איף, אישה מעצבנת