דיייי אוףףףף אין לי כוח אני גרה רחוק מהמשפחה בקהילה מסוימת יש כאן הרבה מריבות בעיקר בין הנשים הגברים כן קצת מסתדרים ביניהם בתכלס לאחרונה חברה שלי שהייתה כמו אחות בשבילי נפרדה ממני בגלל שבעלה החליט שאנחנו יותר מידי קרובות בתכלס היא מצאה חברה אחרת שהייתה קרובה לאחרת שהגרה כאן יחד עם המשפחה שלה (ותמיד הרגישה קצת נסחבת) אז עכשיו טוב להן אבל לי עכשיו אין חברה כל השאר פשוט או מאד מבוגרות או שיש להן משפחות / ילדים נשואים כאן בתכלס זה ממש קשה לי בעיקר בחגים אבל לרוב יש את מי לארח ועכשיו לשבועות שזה אפילו עם שבת אחרי אין לי את מי לארח כולם ענו תשובה שלילית בתכלס אני עצובה ובעלי פשוט לא קולט הוא הזמין מישהו לשבת איזה בחור מסכן שהיה אצלינו שבת שעברה והוא היה ממש מסריח ריח של זיעה זוועה והוא שאל אותו אם יוכל לבוא גם השבוע ובעלי בלי לשאול אותי (יודע שנגעלתי ממנו) הסכים לו לבוא אז הייתי עצבנית ובעלי שאל מה הוא יכול לעשות אז אמרתי שיזמין עוד אאנשים וככה הוא לא ישב קרוב אלי ואני יריח אותו טוב הוא ניסה להזמין כמה בסוף אחד ענה לו תשובה חיובית אז שאלתי אותו מי זה? ואמר לי שם רציתי לצרוח הוא קרה לבן אדם הכייייי מסריחחחחח בעירררר בן אדם שלא הסכמתי לארח בחיים עכשיו ממש כעסתי ואמרתי לו שזה ממש מגעיל מה שעשה לי וזהו הוא לא מנסה להגיע לבדוק מה קורה אחרי איזה שעה שעבדנו יחד במטבח ולא דיברתי איתו הוא אומר לי : "נסיון אחרון מה את רוצה שאני יעשה?" אז עניתי לו שיבטל אותם בקיצור הוא השאיר אותי ככה עצובה ועצבנית ולא מגיע אלי לדבר שום דבר כשהוא אשם זה נורמלי? כאילו באמת המון פעמים היינו במריבות לאחרונה ועולה כל הזמן הנושא להתגרש השאלה שלי עם זה אכן הגיוני הבקשה שלי? או שפשוט לא? האם גם אצלכן זה ככה? ככה גברים מגיבים? בטח תגיבו שאנחנו רמת גן אז כן לפעמים מותר לי להיות ולדרוש צרכים של אהבה וכבוד ומותר לי שינסה לפייס אותי