שבוע 32, היריון ראשון עם בן💙 פוסט פריקה.. לפני שבוע הלכנו פעם ראשונה לחנות מוצרי תינוקות, באנו שעה וחצי לפני סגירה במוצ"ש וכשנכנסנו לשם לא היתה שום עזרה של מוכר (כי במוצש אין מוכרים) בכל זאת החלטנו שכבר באנו אז נקנה מספר דברים, הוא חשב שהולכים לפי רשימה ופשוט מעמיסים.. ואני כמו אני לוקח לי זמן לחשוב , לעכל, לבחור דוגמאות וצבעים, לחשוב מה יתאים לי לחדר ואיך אני רוצה לעצב הכל, וגם להשוות בין חברות שונות, ובכלל קצת להתלהב מהאירוע הזה שפעם ראשונה אני קונה דברים לבייבי שלי, הוא התעצבן שאני לא מחוברת לזמנים של החנות כאילו שאני בשעון זמן, מבחינתי לא באתי לעשות וי וללכת.. ואין לי בעיה לחזור שוב ולהשלים אני לא במרדף אחרי אף אחד. מיותר לציין שהבילוי הנ"ל שחיכיתי לו לא היה כפי שציפיתי כלל והוא גרר תגובות לא נעימות מצידו כלפיי וזה שאני תמיד כזאת בררנית ומגזימה ועושה מכל דבר סיפור כזה גדול, וזה מאוד פגע בי. הוא פשוט התיישב בחנות בצד ואמר לי לכי תבחרי מה שאת רוצה אני התייעפתי ממך , והרגשתי ממש לבד. היום שוב דיברתי איתו שצריכים ללכת לקנות דברים והוא אמר לי, שהוא לא מתכוון להגיע איתי יותר ושאני אלך לבחור לבד ואין לו סבלנות אליי, זה נשמע לכן דבר הגיוני? אמרתי לו שאני מרגישה ממש לבד ושהוא לא מתרגש איתי בכל זה וזה מעציב אותי, מרגישה לבד בכל ההיריון הזה, אין לו שום טיפת התרגשות מהקניות הללו, האם זה טבעי דבר כזה שבעלי לא יהיה איתי בקניות לתינוק הראשון שלנו?