אולי רק כאן יבינו אותי אן לי שקט כשאני אצל ההורים של בעלי. מרגישה שנכנסים לי לגוף בכל אפשרות. עכשיו שמעתי את סבתא של בעלי שואל את גיסתי אם אני בהריון כי השמנתי קצת. החודש גילינו שיש קצת בעיה בזרע של בעלי ובגלל זה כבר שנה פלוס לא נכנסים להריון. גיסתי עכשיו בהריון שני - התחתנו אחרינו ויהיו להם שתיים. אני לא מקנא רק באמת רוצה שקט, תכף מתחילה תהליך של הזרעות והזרקות וכל כך צריכה את השקט שלי בחזרה. לא יכולה לשמוע יותר על ההריון שלהם, לא יכולה לשמוע על שאלות, מבטים ונגיעות בבטן שלי. צריכה כוחות נפשיים שאן לי ובאמת מנסה להבין אך לחזק את עצמי וכרגע רק בא לי לבכות ולהעלם מכאן. בעלי לא מבין, לא חושבת שמרגיש את מה שאני מרגישה, הוא פשוט חסר אונים וחוץ מלומר לי לא להתייחס או "מה אני יעשה" אן באמת הכלה של המצב.