בא לי לפרוק … אני בהריון ראשון חודש 26 נשואה שנה פלוס באמת שאני בן אדם אופטימי ואני תמיד מסתכלת על החיים על הצד הטוב ביותר ובאמת מנסה תמיד לחפש את הטוב עכשיו באמת אני שומעת מלא בזמן האחרון שאחרי שאני ילד החיים שלי נהרסים מריבות דיכאון וכאלה עכשיו תאמת להגיד אני באה מבית של 10 ילדים אני יןדעת לקראת מה אני באה וגם לפני שהתחתנתי לא חשבתי שכל החיים זה תותים ןכאלה ידעתי טוב לאיפה אני נכנסת . אבל באמת כל הזמןן אני מכניסה לי לראש שהחיים שלי אחרי הלידה זה יהיה חיים אחרים לגמרי מסתכלות אחרת שונה אבל בצורה טובה ברור לי שיהיה לי קושי פיזי לילות ללא שנה הורמונים ועוד מיליון ואחת סיבות אבל זה קשה לי שיש אנשים שרק מורידים לי ואמורים לי שאני חייה בסרט ושאני עוד יבין אחרי הלידה וכאלה בחאית בסדר אני מבינה שזה קשה מבינה שזה לא הולך להיות קל אבל לא לכולן יש דכאון אחרי לידה לא כולן מסתכלות באופן שאני רואה את זה אופ נמאס לי תתנו לי תקווה שזה שטויות ובאמת יש טוב בעולם הזה