אמנם אני מאוהבת בגור הקטן שלי, אבל אני מרגישה מרומה מהסביבה שלי או מהעם הנשי בכלל! למה בהריון רק מכינים אותך להיי ולרגעים הקסומים של התינוק? למה אף אחת לא אמרה לי: תתכונני, זה הולך להיות הדבר הכי קשה שעשית אי פעם. אני אדאג להכין כמה שאפשר, (למרות שאי אפשר באמת להכין) כל אמא עתידית. לא במטרה להפחיד, אלא במטרה שתהיה לגיטימציה לדבר על הקושי המטורף!!! שמביא איתו התינוק. לא מספיק מדברים על זה, אני כמעט בטוחה שבלי קשר להורמונים אחרי הלידה, החוסר מודעות לקושי מהווה חלק משמעותי בדיכאון אחרי לידה.