הי לכולן, אני פשוט שבורה הבת שלי בת השנתים עוג מעט צריכה לעבור ניתוח כפתורים היום התבשרנו בההחלטה האחרונה מה שמזמן אני שומעת ניתוח ניתוח וכל פעם מתפללת לאל שזה יימנע, אבל מאחר וכל חודש היא נוטלת אוגמנטין הרופאים שמים לזה סוף. ואני מרוסקת אני יודעת שרובכן מי שמכירה או חוותה תגיד ניתוח פשוט כל ילד שני עובר היום, עדיין לדמיין את הילד שלך בחדר ניתוח בהרדמה מלאה זה ממוטט, וגם הקולות שנשמעים יש דברים שלא נדע נכון באמת שלא נדע, אבל אמא שלילד שלה יש שריטה בוכה אז מה זה ניתוח? אפילו אם הוא פשוט בכל ניתוח פולשני יש סיכון וסיכוי לסיכום אני לא מצליחה להתעודד משום אמירה גם של הרופאים שאומרים האנטביוטיקה מזיקה לה והדלקות האינסופיות מזיקות לה וזה ימנע לה את הסבל זה אולי ימנע את הסבל אבל עדין לא נקלט לי בתודעה אני לא מצליחה לתפקד לא מצליחה לרחוץ בקבוק אין לי עזרה פיזית או נפשית גם אני בנאדם מאוד בודד ככה שאין לי גם למי לפרוק עליו את הכאב והתחושות אני במצב של תרדמת בעצמי לא מצליחה לבשל לנקות כבר כמה ימים אני עוברת טלטלה נפשית קשה איך מתרוממים איך, איך אני גורמת לעצמי להיות חזקה בשבילה כל מה שהיא רואה זה אמא שיושבת בספה ובוכה מול עיניה קשה לי הדאגות המחשבות החרדות בקיצור אשמח למילים שלכן 🥲