עצת הקהל בקשר לויכוח עם בעלי (שאני מאוד משתדלת לא להפוך לריב): הקדמה-אני ממחזרת בקבוקים (לכאורה), אוספת אותם והם נשארים ברכב (הישן שלנו) ופעם במלא זמן הולכת לשים במיחזור (פעם זה היה יותר פשוט כי היו פחי מיחזור בכל מקום והיום זה רק במכונות בסופר שחצי מהזמן מלאות ובחצי השני לא עובדות. לפני שבוע נעלמה שקית מהבית וגם ראיתי איזה בקבוק בפח והבנתי שלבעלי נשבר ה*** אז הוא לקח את השקית וזרק אותה בפח למטה (לא מאשימה אותו האמת כי הוא זה שנוהג ברכב עם הבקבוקים וזה באמת לא נעים, אם כי כן הייתי מצפה טיפונת שיבוא לקראתי וילך גם למחזר לפעמים אבל אי אפשר להכריח אותו זה לא מעניין אותו וזה כבר נושא אחר). בכל מקרה, לקחתי את הילדה היום לגן ברכב הישן אחרי שלא נסעתי בו איזה חודשיים אם לא יותר, ולמרבה הפתעתי הרכב ריק לגמרי מבקבוקים! אז שלחתי לו הודעה באמת בהכי רגוע שיגיד לי את האמת איפה הבקבוקים כי במיחזור הם בטוח לא..התחיל למרוח אותי שזרק לאיזה פח בשכונה (לטענתו לא היה לגמרי בטוח אם זה לבקבוקים או למשהו אחר, אבל אני מאמינה שהבן אדם מספיק חכם להבין שזה לא פח למיחזור בקבוקים) מדובר בשקר של ילד בן 6 שברור שהוא משקר..כתבתי לו שאני מבינה למה זרק וגם מבינה למה לא סיפר לי על זה אבל מאוד נעלבת שעד שאני מבקשת את האמת אני מקבלת איזה שהוא סילוף..ובסהכ לא מכריחה אותו למחזר ושיעשה מה שנכון לדעתו. כתב לי ״סבבה״. עכשיו אני עוד יותר כועסת, זהו? סבבה? לא מגיעה לי התנצלות? או לפחות משפט של ״צודקת אקח לתשומת ליבי?״ אמנם זה משהו שטותי אבל עכשיו יש לי סוג של משבר אמון אולי משקר בעוד דברים?