אני אחרי!!!!! אז אומנם עבר שבועיים אבל חייבת לשתף.. במהלך ההריון מהסקירה המוקדמת התגלו לעוברון שלי כמה סימנים רכים.. את מהלך ההריון העברתי בחרדות. בקושי רב עבדתי וגם זה היה עם דמעות ופחד שיצא חלילה תינוק עם תסמונת דאון.. הלכנו ליעוץ גנטי ששם הפנו למי שפיר. אבל אני בעלי הבנו שנכון. לדעת לפני זה יקל זה לא יפול עלינו בבום אבל זה מסכן את העובר שאנחנו בין כך ובין כך לא נפיל. החלטנו יחד שלא עושים. בזמן הזה התפללתי הרבה. ניסיתי להפוך לטובה יותר. עשיתי כל מה שיכלתי וכל יום רק ביקשתי שהתינוק שלי רק יהיה בריא ... ואז ערב פסח. לפנות בוקר התחילו לי צירים. ובין ציר לציר רק ביקשתי מאלוקים.. תעשה שהתינוק שלי יהיה בריא. עם הכל נתמודד. רק שיהיה בריא.. הצירים התחילו לי ביום שישי בשעה 4 בבוקר. לבית החולים הגעתי בשעה 6 עם פתיחה של 2.5 ומשם זה פשוט רץ.. בשעה 8:55 הוא בחוץ. ואז החרדה הגדולה.. ביקשתי לראות את הפנים שלו הראו לי.. לא שמתי לב מה שונה בו. היה ניראה תינוקי רגיל. ואז המיילדת מזמינה ברמקול רופא ילדים. הרגשתי גלי חום עוברים לי בגוף. הרגשתי סחרחורות.. שאלתי מה קורה אמרו לי שהוא נאנח.. התחלתי לחשוש.. שהרופאה הגיעה. בדקה ןאמרה הכל בסדר.. (במהלך הזמן הזה השליה עדיין לא יצאה אפילו...) קראתי לרופאה ואמרתי לה בדמעות זה בסדר.. את יכולה לומר לי את האמת.. היא לא הבינה.. ואז סיפרתי לה.היא ענתה בצורה חד משמעית. התינוק שלך בסדר... אין לכן מושג מה הרגשתי.. התפרצתי בבכי בחדר לידה וביחד איתי בעלי ואמא שלי. וכן בנות. ילדתי בריא ושלם. הרופא שלי במהלך ההריון כל ביקור כשהייתי נכמסת היה פותח ב "עדיין את בהריון?!" כל פעם מחדש הפחיד והכניס לחרדות קיבל אותי לביקורת ואחרי ששמע שהתינוקי שלי כבר אחרי ברית בריא ושלם אמר לי זה קורה שנולדים בריאים... אז איפה ניה המשפט הזה שהייתי זקוקה לו?! אני מאחלת לכולכן המשך הריון תקיון לישה קלה ועובר בריא ושלם !!!!!:angel::angel::angel::angel::angel::angel: