מתחילה ממש להלחץ מהלידה מי שנוטה להלחץ אל תמשיכו לקרוא חחחחח שבוע 34 אין לי כח סיבולית, יש לי רגישות לכאב מאוד גבוהה, מכל דבר אני מתלוננת וכלפי חוץ זה נראה שאני מנפחת את התגובה. לפני שבוע הייתי בבדיקה בביהח ובדקו לי פתיחה וכמה שאני צרחתי ובכיתי מכאב. יומיים כאב לי שם למטה והיו דקירות. בבדיקות שבתחילת ההריון שהן וגינליות אני גם סבלתי ככה ברמה ששאלו אותי האם ביחסי מין גם כואב לי וממש לא! אני וכל הסביבה שלי תמיד מדברים על זה בצחוק מה יהיה בלידה ופתאום הצחוק התחיל להלחיץ ממש. אפילו המשפחה מדברת בינם לבין עצמם שהם בטוחים שאני לא ארצה להכנס להריון נוסף כי אני לא אעמוד בזה. (קצת מעליב האמת) אני מתה מפחד מאפידורל, לא יודעת למה יש לי חרדה מזה ואיןןןן מצב שאני אעמוד בכאבים ללא אפידורל, מבחינתי מעכשיווו לקבל אפידורל על כל "כאב מחזור" שיש לי (ויש לי בערך כל יום). והחתך חיץ מה איתו?! הפות שלי זה המקום הכי עדין בעולם איך מתמודדים עם קרע שם?! אני יודעת שכולן עוברות את זה ברוך השם. אני פשוט משקשקת מפחד. אני לא רוצה לסבול כמו שמתארים ממש בא לי לבכות