פוסט פריקה , אולי ככה אני יצליח לשחרר את המחשבות . בחודש האחרון יש לי יותר מדי מחשבות על האקס.. אני מרגישה רע שאני חושבת עליו אבל אני לא שולטת בזה. קודם כל האקס זה החבר הראשון שלי והאקס היחיד שלי , הכרנו בגיל 17 היינו ילדים והיינו זוג בהגדרה של זוג כמה חודשים בודדים אבל גם כשנפרדנו המשכנו להפגש במשך שנה . כשהיינו נפגשים היינו מתנשקים , נגיעות והכל ממש כמו שהיינו בתור זוג , לא שכבנו אף פעם כי פחדתי אבל היה נגיעות ומעבר והייתי מאוהבת גם כשנפרדנו זה המשיך , המשכנו לדבר רגיל והיינו נפגשים בסתר כמעט כל שבוע עד שהכרתי את בעלי (נפגשנו בסתר כי אני לא רציתי שידעו וזה נמשך תקופה של שנה שלמה מאז שניפרדנו כזוג) . כשהכרתי את מי שהיום בעלי אני והאקס הפסקנו להפגש כמובן והוא ידע שאני יוצאת עם מישהו חדש דיברנו על זה והיינו ממש בטוב. בשנה הראשונה שאני ובעלי התחלנו לצאת היה לי ממש קשה אבל ידעתי שעד שאני לא יכיר מישהו חדש אני לא יפסיק לחשוב על האקס , יכול להיות שהייתי אגואיסטית וזה לא פייר כלפי בעלי ואני לא ישקר עוד הייתי חושבת עליו והייתי מעלה תמונות כדי לגרום לו לקנא או שהייתי מעלה סטורי בשביל שהוא יראה ואולי ישלח איזה הודעה על הסטורי ובאמת הצליח לי כי הוא כן שלח לי הודעות על התמונות בסטורי גם שזה הכי שטותי זה היה ריגוש בשבילי , בכל זאת היינו נפגשים עד שבועיים לפני שפגשתי את בעלי אז ברור שעוד היה לי רגש אליו . אני יודעת שזה לא בסדר שהייתי עונה לו מבחינת בעלי והוא גם היה כועס עלי שהייתי מדברת עם האקס אפילו שזה באמת היה שיחות שטחיות לא הסתרתי אף פעם את השיחות האלה מבעלי למרות שגם לא היה מה להסתיר . בסופו של דבר עבר לי ממנו ועבר מאז 7 שנים. אני התקדמתי בינתיים בחיים , התחתנתי , הבאתי ילדה לעולם . והוא אני לא בטוחה אם הייתה לו זוגיות רצינית אחריי כי אנחנו כן עוקבים אחד אחרי השני בפייסבוק/אינסטגרם והייתי יכולה לדעת .. אני ובעלי 7 שנים ביחד התחתנו לפני שנתיים ויש לנו ילדה מושלמתתת ואני באמת אוהבת את בעלי והיחסים ביננו טובים אפילו מבחינת מגע הכל באמת טוב הוא מפנק הוא מפתיע הוא גברררר . זה התחיל מיזה שלפני חודש חברה שלי סתם זרקה לי ראית איך האקס שלך השתנה ואז פתאום ראיתי תמונה שלו עם בחורה (הם לא ביחד רק עשו תמונה) ואז זה הכה בי , כן הייתי רואה תמונות שלו וסטורים שהוא מעלה ב7 שנים האלה שעברו ועד היום אבל לא היה מזיז לי וגם כשהפסקנו לדבר לגמרי אחרי שהכרתי את בעלי הוא היה מעלה תמונות עם בחורות וזה לא היה מזיז לי בכלל עד לפני חודש פתאום הכל צף לי מחדש והתחלתי לחשוב איך היינו פעם ואיך הוא השתנה וניהייה חתיך וממש ניראה גבר פתאום . אני אוכלת את עצמי מבפנים שאני לא יכולה לשתף את המחשבות האלה עם אף אחד בעולםםםם ושלא תבינו לא נכון אני בחיים לא יחשוב על לבגוד בבעלי אפילו לדבר עם האקס זה קו אדום מבחינתי וכל הנושא הזה בכלל מגעיל אותי לדבר עם מישהו ולא משנה מי זה כשאני אישה נשואה . מצד שני אני חושבת שעד שאני לא ידבר עם האקס הוא לא יעזוב אותי במחשבות . יכול להיות שהמחשבות האלה פתאום מציפות אותי כי לא היו לי מערכות יחסים חוץ מהאקס ומבעלי ובעלי הראשון שלי לא התנסתי עם אף אחד , אף פעם לא פזלתי לצדדים תמיד מה שעיניין אותי זה אך ורק בעלי גם כשהייתי מדברת עם גברים בעבודה/בלימודים/בשירות לא הייתי נותנת פתח לדיבורים מעבר , יכול להיות שבגלל זה אני ממש מחפשת ריגושים שוב , כמו פעם עם האקס .. אולי משהו בזה שהיינו עושים דברים בסתר כשנפרדנו אז כל הזמן היה לי ריגוש לראות אותו וכל פעם הייתי רק מחכה לרגע להיות איתו שוב ולהנות איתו כמו פעם רק אני והוא . אני מרגישה שאני פוגעת בבעלי למרות שהוא לא יודע בכלל שככה אני מרגישה וגם בחיים אני לא יספר לו גם לא בטעות כי הנושא עם האקס מאוד רגיש אצלו , בהתחלה שלנו הוא הרגיש (הכחשתי בהתחלה) שאני עדיין מאוהבת ולא מאה אחוז איתו אבל כשעבר לי מהאקס סיפרתי לו שהוא צדק וכמה ימים אחרי שסיפרתי לו היה לו קשה עם זה ולא דיברנו כמה ימים כי היה לו קשה להכיל את כל הדבר אבל מאז אנחנו מתאיים אחוז ביחד והתגברנו על זה ביחד . בימים האחרונים אני מנסה לברוח מהמחשבות וכל פעם שאני רק מתחילה לחשוב על האקס ועל העבר אני הולכת לבעלי ולוקחת אותו למיטה והוא לא מבין מה יש לי כי אני לא יוזמת בדרך כלל וגם כשהוא יוזם אני לא ממש בעיניין ובסופש מיום חמישי עד היום שכבנו 3 פעמים כל יום (בדרך כלל שוכבים פעם פעמיים בשבוע במקרה הטוב) ועדיין גם שאנחנו שוכבים אני מדמיינת את האקס וקשה לייייי למרות שאני יוזמת בשביל לשכוח זה לא ממש עוזר . אני בבעיה קשה עם עצמי, איך מעבירים את המחשבות האלה ???? אני תוהה לעצמי אולי זה מסמן לי משהו ? למה דווקא עכשיו אחרי 7 שנים פתאום הוא עובר לי במחשבות ? למה דווקא עכשיו אחרי שהקמתי משפחה משל עצמי פתאום הוא עובר לי במחשבות ? איך חיים ככה ? אני מרגישה ממש רע עם זה למרות שאני לא שולטת במחשבות האלה. מפחדת להגיד את זה בקול , מפחדת להגיד שבאלי להרגיש את הריגוש הזה ממנו , מפחדת להגיד בקול שאני מתגעגעת אליו , מפחדת להגיד בקול שאני רוצה לדבר איתו ולהיות איתו לבד רק שנינו כמו פעם אפילו רק לכמה דקות , מפחדת להרוס את המשפחה הקטנה שלי . קשה לי לשחרר , קשה לי לדבר על זה וגם מפחדת לדבר על זה כי זה פשוט יהרוס הכל . אם לא היה אפשר לרשום מאנונימי בחיים גם לא הייתי כותבת את כל זה . וזהו , זהוווו פרקתי והייתי חייבת להוציא את זה אולי ככה אני ילמד לשחרר ואולי מי יודע אולי מחר כל התקופה הזאת מהעבר תישכח . אמן .