באלי לשתף אתכן בכמה דברים שיושבים לי על הלב מתקופת ההריון והלידה בערך בחודש שישי היו לי כאבים והלכתי למיון בהפניית המוקד הטלפוני ונכנסתי אחרי שעות של המתנה והמון לחץ לרופא נשים במיון, היו שם 2 רופאים גברים ועוד אחד שנכנס ויוצא הרופא הבכיר שם אמר לי שנעשה בדיקה וואגינאלית ושם עם היד קבע שיש לי דלקת בשתן הכל נעשה מהר בטירוף ואז הוא פשוט הרים לי את החולצה ועשה אולטרסאונד על הבטן ואמר יש דופק הכל טוב ביי ואני שוכבת שם ערומה לגמרי חשופה לחלוטין הכל בחוץ אפילו לא נתנו לי להתכסות ותוך כדי הדלת פתוחה כי אחד הרופאים יצא לא אמרתי כלום באותו רגע מההלם וגם הייתי כל כך לחוצה רק לראות שהתינוק בסדר אבל עד היום אני מרגישה מושפלת על הרגע הזה ששלושה גברים ואני חשופה כולי ודבר נוסף בבית חולים אחר אחרי הלידה ביקשתי להיבדק רק אצל רופאה אישה (בגלל מה שהיה אז) לא היה רופאות בכלל ואז אמרו לי שאני חייבת כדי להשתחרר אבל שאני לא אדאג כי הוא רק יגע לי בבטן וישאל שאלות וזהו והסכמתי ובאמת כך היה ושכבתי על המיטה שם הוא מישש לי את הבטן אמר שהכל טוב ואז מבלי התראה מוקדמת הרים לי את המכנסיים והתחתונים הציץ ואמר אחלה את משוחררת הייתי פשוט בהלם וברחתי משם ב2 הסיטואציות בעלי היה איתי והדברים האלו קרו ליידו ואני מפחדת לחשוב מה היה בלעדיו אני שונאת פשוט שונאת רופאי נשים גברים אני לא מבינה את ההתנהגות הזו בחיי אבל עד היום בסוג של טראומה מזה מרגישה מאוד מאוד מושפלת