טוב חפרתי על הרבה פוסטים כאלה אבל בקיצור אני מסננת איזה שבועיים את אמא של הבן זוג שלי כי דיי באמת אין לי כוח אנחנו לא חברות אז למה להתנהג כאילו אנחנו כן. אני בת 23 היא בת 50 פלוס אין לנו דברים במשותף , היא מאז שהיא גילתה שאני בהריון כל יום שואלת שאלות ואחרי הלידה היה לי טיילת והשתלטות על הבית וכנ״ל לגבי הילד (לא ביקשתי שום עזרה ושום דעה אז אנא תשמרי את זה לעצמך) נכון יש פה בנות שיחלקו עליי ויגידו שהלוואי והיה להן חמה כזאת .. מבינה אבל כשזה כבר מוגזם זה בלתי אז המשך לעלילה אנחנו שכנים עם המשפחה שלו אז הוא ביקש מאבא שלו עזרה וכאלה אז יצא שהוא היה אצלנו. בבית הייתי עם הילד הלבשתי והחטלתי אותו הוא בא התלהב וזה לראות אותו ואז אמר לי יש לי משהו מאוד חשוב להגיד לך שאמא שלו של הבן זוג שלי רושמת לו הודעות ומתקשרת ולמה אני לא עונה, וגם אם אני ישנה אז לענות אחרי זה כי היא דואגת בעיה שלי שהיא דואגת אני לא הבת שלה אז מה היא רוצה ממני באמת אני כל החיים שלי לא קיבלתי שום אהבה גרתי בבית אלים והיה אלכוהוליזם ואלימות ככה שהסתדרתי לבד עם עצמי וגידלתי למדתי וחינכתי את עצמי במיוחד ואני החלטתי מה אני רוצה להיות בעולם הזה למזלי אני ההפך הגמור מהם ואני האמא הכי טובה שיש לבן שלי מה שלי לא היה בהמשך לעלילה של החמה.. אז אחרי שהוא אמר את זה הרגשתי שכופים עליי משהו שאני לא רוצה באמת באמת באמת שהיה לה המון! אבל המון! חוסר טקט והתחשבות בימים שלפני הלידה בלידה ובימים אחרי הלידה , כל מה שרציתי זה שקט הייתי בשבוע 40 ובדיוק עברנו דירה וישנתי על הספה הכי לא נוחה בעולם וזהו רציתי רק שקט וכל מה שהיה פה זה טיילת,טלפונים,הודעות אז החלטתי פשוט לסנן אחרי חודשיים שילדתי כי זה פשוט לא נגמר אין לי שקט מהם