טוב, אז משתפת בהתמודדות שחווינו לאחרונה ממש. תולעים. קשה, מתיש, מתסכל ובעיקר מציק לקטני. לקחו לי שני לילות עד שעלינו שהבעיה היא תולעים. אריאל בן שנה וחצי היה מתעורר כמה שעות אחרי שנרדם בלילה, בוכה ולא מוצא את עצמו. אחרי שני לילות שקלטתי שהוא מנסה לגרד דרך הטיטול, בדקתי אותו ופתאום אני קולטת מעין חוט לבן קטן מתפתל לו בפי הטבעת. פעם ראשונה בחיי שראיתי תולעת מעיים. עם השלישי שלי עברנו סרט של תולעים וטיפלנו בורמוקס, אבל הן תמיד חזרו והתסכול של הילד (שהיה אז בן ארבע) היה קשה מנשוא. הפעם, אמרתי לעצמי שאני עושה אחרת. פתחתי את הקובץ שאנג'י אייל יצרה עם פירוט מדהים לגבי כל מה שקשור לתולעים ועשיתי שיעורי בית. אני מצרפת את החלקים העיקריים מבחינתי, שעזרו לי מאוד מאוד והחזירו את השקט לילד ולבית. לא נתנו לו ורמוקס, ולא היה לי שמן הדס, אבל- *מריחה של שמן קוקוס על פי הטבעת אחרי כל החלפת טיטול (ולשטוף ידיים עם סבון לאחר מכן!) עשתה את העבודה! התולעים נעלמו!!!* הרעיון הוא, וכתוב בקובץ- יש לתולעים מחזור חיים. הן מטילות ביצים בפי הטבעת וזה חייב להיות בסביבה של חמצן. היציאה שלהן החוצה והדבקת הביצים על העור יוצאת את הגירוי. כשמורחים משהו שוחני, התולעים לא מצליחות להדביק את הביצים, אין דור חדש שקם עלינו לכלותינו והן מתות ללא הותרת צאצאים. ב"ה!!! אז שמן קוקוס/שמן זית על פי הטבעת פותרים את הבעיה. ועוד דבר חשוב!!! היא אומרת *לא* להחדיר שן שום. מסיבה פשוטה שזהו הליך פולשני לא נעים, ואף אדם לא צריך לחוות דבר כזה, גם לא תינוק קטן. וסיבה נוספת היא שהתולעים פשוט בורחות פנימה מהשום ועלולות להגיע לאיברים גבוהים יותר וליצור נזק. אז לתועלת כולן, ואם יהיו יותר בתים שימגרו את התופעה הזו, כך לא נצטרך להתמודד ולסבול ממה. מוגש כשירות לציבור😉

מצרפת כאן את "התמצות" של הקובץ. ממליצה ממש לקרוא את הקובץ המלא. אנג'י אייל. מחזור חיים של תולעים: ההידבקות בתולעים נעשית דרך הפה או האף ע"י בליעה או שאיפה של ביצים בין אם דרך מזון נגוע ובין אם מהכנסת ידיים נגועות או חפצים נגועים לפה. דרך נוספת היא ע"י הליכה ברגליים יחפות על אדמה נגועה. (לדעתי הדרך הזו אפשרית רק עם תולעי קרס שהן תולעים מיקרוסקופיות בעלות פה דמוי קרס שיכולות לחדור דרך רקמות. לשמחתי התולעים הנפוצות בישראל הן תולעי סיכה/מחט ולא תולעי קרס) ביצים מגיעות למעי הדק, בוקעות תוך 4-6 שעות והופכות ללרווה (-שלב התפתחותי של תולעים). משם הלרווה ממשיכות למעי הגס ואחרי כחודש-חודשיים התולעים הבוגרות מפלסות דרכן אל פי הטבעת ושם מטילות אלפי ביצים דביקות. דבק הביצים מגרד מאוד במטרה לעודד את הידיים לגעת  וכך להעביר את הביצים לפה או לסביבה. כשהביצים יחזרו שוב למעיים יתחדש מחזור חיים חדש. התולעים יוצאות להטיל בזמן שהגוף שרוי במנוחה ונמצא במצב שכיבה והטמפרטורה יורדת. למשל בזמן שינה. בד''כ כשעתיים שלוש לאחר ההירדמות גם בזמן שינה קצרה זה עלול לקרות, גם בזמן שנת צהריים. התולעת יוצאת על מנת להטיל ביצים על העור החיצוני של פי הטבעת וחוזרת מיד פנימה או מתה. תנועתה של התולעת בתוך החלחולת מדגדגת, צורבת ואף מכאיבה ומעוררת אי נוחות וחוסר שקט - לעתים קיצוניים. אצל בנות לפעמים התולעים מתבלבלות וממשיכות לכיון הפות וחודרות לפתח הנרתיק או לשופכה. גם אצל בנים הן עלולות לחדור לשופכה אך זה נדיר יותר.  ביצי תולעים מסוג תולעי מחט יכולות לשרוד על משטחים ובדים למשך 2-3 שבועות. קרינה אולטרא סגולה הורגת את הביצים ולכן חשיפת משטחים, בדים רהיטים וכלים לשמש יכולה לחסל את הביצים.  שלוש עובדות חשובות: הטלת הביצים חייבת להיעשות בסביבה עתירת חמצן כלומר מחוץ לגוף. בקיעת הביצה חייבת להיעשות בתוך הגוף.   ההדבקה נעשית רק דרך הפה והאף ולא דרך פי הטבעת. כך שאמבט משותף עלול להוות מקור הדבקה רק אם היו ביצים על פי הטבעת או על הידיים של אחד הילדים והילד השני שתה מהמים או הכניס ידיים עם ביצים לפה אך לא ע"י חדירת ביצים או תולעים לפי הטבעת. כמו כן מכיון שכמעט תמיד התולעים יוצאות רק בזמן שינה, הסיכוי שתולעת תצא באופן אקראי באמבט הוא נמוך מאוד. ע"י מניעת הטלת הביצים או חזרתן לפה בעצם אנו קוטעים את מחזור החיים של התולעים. התולעים שכבר במעיים יזדקנו וימותו ולא יווצר דור חדש וכך הן פשוט יעזבו את הגוף ללא שימוש בתרופות וכימיקלים רעילים.