חייבת לפרוק אחרי 2 הריונות תקינים בה בא הריון שלישי בהריון השלישי היו לי בהתחלה מעט הפרשות חומות בערך שבוע שהפסיקו. היה בדיקת דופק תקינה. בשבוע 10 חזרו הפרשות חומות והיה גם קריש דם שחור על הפד והחלטתי לעלות למיון למרות שאחות מכבי אמרה שזה לא דחוף ואפשר לחכות לבוקר. שעליתי ננסתי עם בעלי עשו לי אולטרא סאונד ולא היה דופק והעובר התכווץ והיה מתאים לשבוע 7 . עברתי גרידה . היה לי ממש קשה עם זה תקופה ארוכה וידעתי שאם אני לא יהיא ילד אני לא ייצא מהדיכאון שהייתי שרויה בו. ואחרי חצי שנה נכנסתי להריון שאני עכשיו נמצאת בו. בתחילה היה לי דימום אדום וצירים בשבוע 5 וידעתי שזה נגמר אמרתי אני יילך להיבדק בכל זאת והייתי בשוק שהרופא אמר שהכל תקין . יום למחרת השקיפות העורפית התחיל לי דימום חזק ומאסיבי מאוד והובלת באמבולנס לבית החולים כשהגעתי הפסיק הדימום אך אחרי שעה היה שוב דימום חזק מאוד העובר היה בסדר ואושפזתי למס ימים שבו היו לי הפרשות חומות ושחורות . באשפוז ראו שיש לי המטומה גדולה וכמו כן שיליית פתח שיכולה לעלות. אני כיום בשבוע 20 ועדיין מדממת עוצמה של מחזור מרקם של מחזור רק קרישי דם שחןרים בנוסף לדימןם החום הזה. אני נמצאת במצב מאוד קשה נפשית יש לי חרדות אני בדיכאון כל היום כמו אובססיבית בגוגל ורןאה את תמותת העובר בגלל לידה מוקדמת בוכה נכנסת לסרטים שפתאום אין תנועות נמצאת אצל הרופא 2 פעמים בשבוע אבל מהפעם לפעם הנוספת אני משותקת מפחד יום לפני רופא אני לא נרדמת מרעידות ובכי כל פעם נכנסת לשירותים ורואה את הפד ספוג נזכרת בהריון הקודם שכשל ושעליתי על זה לא כי היו התכווצויות אלא כי היה קריש דם שחןר כמו זה ועשרות כאלו שכל יום אני חיה איתם. כל מי שאני משתפת אותו אומר לי לחשוב חיובי ושמה שצריך להיות יהיה ולהתמודד עם הרע ועם הטוב שזה ילד של אלוהים והוא יחליט מה יעלה בגורלו. אני יודעת שהכל נכון ומנסה אבל זה בלתי נשלט ושוב הסרט חוזר ואמרת לעצמי מה שונה הקריש הזה מההוא של ההריון הקודם? אני מרגישה כאילו נענשתי פעם קודמת והפעם העונש הוא לרקד לי על הפצעים .