טוב סתם כי בא לי לשתף.. ולמוע כמובן עוד חוות דעת של אנשים על הסיפור זה ממש ארוך אז מקווה תראו עד הסוף אז ככה אני בחורה בת 32 נכנסתי להריון מבחור שקטן ממני ולא רציני הייתי מגיעה אליו לפעמים הבייתה והיינו שוכבים מפה לשם יצא שנכנסתי להריון ממנו חליתי בקורונה לא הצלחתי לבלוע כלום היו לי כאבי גרון מטורפים הייתי בלי קול שבועיים עד שעבר לי כל הדבר הזה לא לקחתי גלולות שבוע ויצא בגורל שנקלטתי בכל מקרה הוא כמובן לא היה מעוניין וכל הריון בקושי דיברנו רק אחרי שילדתי הוא בא לבקר בבית חולים עם כל המשפחה שלו. אמרתי לו אני רוצה לגדל את הילד ביחד ולא אצל ההורים שלי הם מבוגרים ויש הרבה עצבים וכעס בבית והתינוק מרגיש את זה כמובן לצערי.. הוא לא רוצה בשום מחיר ובנוסף רוצה לתבוע על גניבת זרע הדביל חושב שגנבתי לו וגם בהתכתבות שלי איתו מדבר מאוד לא יפה ובזלזול אומר שלא ישלם לי מזונות כי הוא מאה אחוז על נכות נפשית שסירב להגיד על מה הנכות. ההורים שלו מאוד רוצים שאביא להם לראות את הנכד לפחות כמה פעמים בשבוע ואני מאוד קשה לי להגיע לשם מבחינה נפשית כי לא נעים לי ומתביישת ככה להגיע עם הילד ולקחת אותו לבד אני לא סומכת עליו אז תמיד צריכה להגיע איתו ואני גרה אצל ההורים והם אומרים שאני זונה וחד הורית מסכנה אצלנו במשפחה אין חד הוריות וזה לא מקובל גם ההורים שלי פרימיטיביים מהדור הישן ולא מבינים למה הוא מתחתן איתי. אני לא סיפרתי לבחור שנכנסתי ממנו להריון ישר שגיליתי על ההריון כי לא חשבתי שזה ישרוד (עברתי הפלה טבעית בעברי) בקיצור וכל הזמן הוא משחק איתי עם העניין של גניבת זרע לא משלם מזונות והילד לא רשום על השם משפחה שלו אני בדיכאון אחרי לידה בגלל זה כל הזמן עצבנית ובוכה ובלחץ מהכל . לא יודעת מה לעשות מרגישה אבודה