עדיין לא גמלתי לגמרי, אבל ירדנו לפעם אחת ביום, כשמתעוררת בלילה. בת כמעט שנה וחצי פשוט כל פעם הורדתי הנקה אחת, לאט לאט, להפתעתי היא דווקא הסתגלה בסדר ויחסית מהר

אין טיפ ניסיתי את כל הטיפים בספר או שאמא המליצה וכלום לא עבד. מה שעבד לי זה להיות קשובה עליו ולבנות לעצמו גמילה יחודית. מי שנה וארבע בערך ,התחלתי לעשות הכנה לא יונקים בחוץ(קניון משפחה וכו) וככה איזה חודש,למרות שתוך שבוע כבר התרגל שבחוץ לא יונקים אבל עשיתי את זה לאט לאט כדי לא להעמיס. אחר כך התחלתי להוריד נישנוש בין ארוחות,וכדי לעשות את זה הייתי המון מחוץ לבית כל פעם אחת,עם הורדתי את הנישנוש של הבוקר אז כל הבוקר הייתי בחוץ. ושהוא התחיל להתרגל לקטע כבר פחות הייתי ״בלחץ״לצאת מהבית והינו בבית ככה ואז עוד נישנוש הורדתי שוב לאט לאט ומחוץ לבית וככה האלה. הגעתי לקטע של של לפני שנת צוהרים לפעמיים נתתי לו ואז הוצאתי וחיבקתי הרמתי נחמתי בכל דרך אפשרית לא עזבתי אותו לשנייה האמת שלא היה בכי בכלל הוא זרם איתי יפה הוא גם העלה את כמות המוצקים ביום ככה שהיה שבע ואת הקירבה הוא קיבל בחיבוק או איך שהיה מתאים לו באותו רגע. ווככה המשכתי בגיל שנה ו6-7 ניגמל סופית כמו שאת מבינה זה היה תהליך ארוך ובהדרגה איטית ממש יכולה להגיד לך שבימים שהרגשתי שהוא צריך נישנוש למרות ״שניגמל״ נתתי לו לא הלכתי באופן נוקשה זרמתי וגם הובלתי בו זמנית לכם התהליך היה מהמם ובאמת בלי בכי