
משתמשת פורטי18 בנובמבר 2022 בשעה 03:44
פוסט פריקה
אני מבקשת מראש אם אין לך משהו טוב להגיד תעברי לפוסט הבא, אני שופטת את עצמי מספיק גם בלעדייך…
הריון ראשון, לא מתוכנן, שבוע 7.
אני מרגישה כמו פקעת עצבים, חסרת סבלנות.
בעלי משתדל ממש אבל עצם ההשתדלות לפעמים מעיקה עלי. כל היום מתסכל לי בצלחת (וגם ככה קשה לי לאכול מהבחילות) ושואל אם מותר לי את זה ומותר לי את זה ולא מפסיק לתת לי הוראות, כך גם אמא שלי.
מרגישה שאין לי את הפינה השקטה, מישהו לדבר איתו שיעזור לנרמל את כל התחושות.
אפילו בלילה אני מצליחה להתעצבן על בעלי או שהוא נוחר או שזז מלא או שלוקח לי את השמיכה וכמובן שאני מתעוררת כל פעם.
אני גם ככה עפ מלא חששות, מרגישה שאני לא מספיק בשלה לזה, לא הספקנו אפילו לצאת לירח דבש כמו שתכננו (התכוונו לטוס במרץ 23 לתאילנד) ולא הספקתי למצוא עבודה (בדיוק התפטרתי מהקודמת) שזה חשש אדיר מפני עצמו.
אשמח לשמוע אם חוויתן משהו דומה ואיך התמודדתן 💔
מדברים על הכל

💬7 תגובות👍1 לייקים