דברי איתה ותשאלי אותה למה לא פנתה אלייך בנושא כל הזמן הזה ולא האירה את עינייך אני לא חושבת שיש מה להרגיש לא נעים לגביי זה תשאלי בגישה טובה לא מאשימה כמובן ותקבלי את התשובות שלך❤️

אנחנו בתחילת שנה , האם זו גננת חדשה שהכיר רק בתחילת שנה ? האם עלה עכשיו רק לגן עירייה? הייתי מצפה מהגננת לפנות בכל מקרה, אבל היות ומדובר בתחילת שנה, אחרי חגים , ומעבר לגן עירייה - יתכן ובחרה לחכות ולראות , אולי זה משהו חולף .... בכל מקרה, זה זמן לשיחה משותפת . הייתי פונה רק בטוב , ללא האשמות , ורותמת אותה למשימה , הכי חשובה - לעזור לילד . יש משמעות אדירה !!!! ילד יכול לעשות שינוי מקצה לקצה , אם רק עקבל תמיכה והבנה - הן בגן והן בבית . באותה מידה , יכולת לפנות אליה ולשאול , אחרי כל יום, כאמא שיודעת שכרגע קיימת בעייה כלשהי - ולכן אין כאן מקום לאשמים ( בטוחה שאת אמא מדהימה !) אני זוכרת שבדיוק בשלב הזה, כשהבן שלי עלה לגן חובה ( היה מהקטנים ) חווה תקופה לא קלה ביחד עם הגננת , עברנו את זה ,!!! זה תמיד כואב כאמא , אנחנו רוצות את הטוב ביותר, עבורם , אבל לאט לאט לומדים ומבינים שלכל ילד הקושי שלו , ה"תיק" שלו בחיים אחד נמוך , אחד עם משקפיים , אחד לא שומע טוב, אחד שמן , אחד עם בעיית קשב וכו .... וכל שנשאר לנו הוא ללמד את הילדים שלנו שבעזרת עבודה , אפשר להתקדם מחד ונמנגד, לקבל את השאר ואת עצמנו באהבה

ממליצה לדבר איתה ולהבין, אולי מבינה שצריך טיפול ומקצינה כדי להקל שיאשרו לו? אולי בגן באמת המצב, קיצוני יותר? אולי היא רק מפרשת את המצב כקיצוני יותר? חשוב שתביני למה סימנה ככה ואיך הדברים באים לידי ביטוי בגן ככה תדעי איזו עזרה/טיפול הכי יתאימו לילד שלך כדי שיקבל מענה נכון