פורקת כי כבר אין לי כוחות - הנקה! ילד שני צמוד בן חודש, עד כה ניסיתי להניק טיפה בכל פעם משולב תמל אבל בימים האחרונים היה השיא כשרק צרחות נשמעות ממנו כי יש חלב כנראה לא מספיק בשבילו! היום אחרי הרבה זמן יצאתי מהבית למועדון אמהות (פעילות של תינוקות) ופשוט הרגשתי לא בנוח לנסות להניק (גם ככה בבית קשה לי אז פה בכלל הרגשתי מסובכת) שלפתי את התמל מהתיק ונתתי לו לאכול. כמה דקות אחכ ראיתי מלא אמהות מניקות להנאתן עם סינרים וזה צבט לי בלב איך כולן מצליחות חוץ ממני??? איך רק אני נכנעת בילד השני כמו בראשון לתמל כל כך מהר??? בהמשך היום התקדמתי לקניון עם אמא שלי וכשהגיע הזמן שלו לאכול כל שניה אמרתי לה בואי נלך מפה כדי שלא אצטרך להניק בציבור, ניסינו למצוא מקום צדדי בבית קפה ולא הצלחנו עד שאמרתי לה שנלך כדי שאוכל לתת לו לאכול הלכנו לסבתא שלי שגם שם לא הרגשתי בנוח למרות שזה כולה סבתא נכנסתי לחדר שם ניסיתי להניק אבל מרב שאין מספיק חלב התינוק צרח ואמא שלי מיד שאלה אם להכין בקבוק (תמיד שאני איתה יש נאחס כזה והוא לא מצליח לינוק ובוכה מלאא) והיא כמובן מנסה לשדל אותי לתת תמל. היום הזה הרגיש לי כמו צביטה בלב, כמו כישלון, אמא סוג ב, מרב עצבים ולחץ גם קלטתי שהמחזור אחרי לידה הגיע מוקדם מהצפוי כנראה שהגוף לא העניק מספיק והקדים את המחזור. תכננתי להניק עד גיל 3 חודשים אפילו בשילוב תמל, גם זה לא הלך לי ורק משולב עם תמל, לא מוצאת זמן לשאוב, לא מוצאת זמן לעצמי, ושוב מוקדם מהצפוי מוצאת את עצמי בדרך לסיום מתן חלב אם לבייבי שלי שזה היה כל חלומי ורק בא לי לקבור את עצמי מהמחשבה שלא הצלחתי דבר שכל כך רציתי! כל פעם לראות אמא מניקה שובר אותי! אני יודעת שהעולם מלא בילדים שגדלים על תמל (אני בניהם) ועדיין מצד אחד לא מתחברת לזה בגלל אני לא בנויה להניק בציבור ומצד שני רוצה את ההכי טוב לילדים שלי, יושבת ובוכה וכואבת ומתוסכלת על חיי😥😥😥