לחמתי יש קטע שכל פעם שאנחנו באים אליה שבת היא מתקשרת אליי ושואלת אני מכינה לנו קובות להכין גם לכם? אם אני אומרת לה כן היא שואלת אותי כמה להכין? כמה את רוצה לאכול? או שנגיד שואלת אותי את רוצה דג אחד או חצי? זה ממש לא נובע מקמצנות היא הכי לא קמצנית היא פשוט מפחדת שישאר לה והיא תצטרך לזרוק אבל אני בהריון ולפעמים יש לי בחילות ובא לי לאכול פחות ולפעמים אני רעבה ממש ואז חסר ואני נשארת רעבה ואני לא יכולה לתכנן מראש בדיוק כמה יבוא לי לאכול מכל דבר והיא רוצה לדעת נגיד הם קונים פיתות לפעמים בדיוק בשבילם ולא מחשיבים אותנו ואז אין לי לחם לאכול או להאכיל את הילדה זה קצת מביך אותי העניין הזה ומעמיד במצב לא נעים אז כבר התחלתי להכין מה שאנחנו אוהבים ולקחת את זה איתנו ואז היא אמרה לי את לא מתביישת להביא איתך? ממש לא נעים לי ושוב היא לא קמצנית והיא כל פעם מזמינה אותנו ומתחננת שנבוא פשוט לפעמים נשאר לה אוכל והיא לוקחת את זה קשה שהיא צריכה לזרוק