חייבת לפרוק בעלי ואני נשואים שנה פלוס עם תינוקת ראשונה בת חמישה חודשים מאז הלידה היחסים שחנו מאוד מעורערים , אני בגלל הביטחון הירוד בעקבות הגוף שעוד לא חזר לעצמו והוא בגלל האשמות. הריבים העיקריים זה שהוא מסתכל על בחורות אחרות ואני טוענת שלא נמשך אליי והוא טוען שכן. זה המשיך לזה שראיתי שממש עומד לו באמצע הלילה וכשאני אומרת לו הוא אומר שזה בגללי ואני מסבירה שהוא רחוק ואפילו לא מחבק. עד לזה שאנחנו מסתובבים מחוץ לבית וכל בחורה שעוברת הוא בוחן אותה. התחלתי לעקוץ ולהגיד לו ״אהבת?״ והוא מתחמק ואומר ״את מי? את אישתי ? כן מאוד!״ בעלי עובד במשמרות ובדרך כלל תמיד שהיה חוזר בלילה הביתה היה נוגע בי מחרמן והיינו שוכבים. כל פעם שהייתי שואלת אותו אם מביא ביד מאחורי הגב שלי אמר שלא בגלל שבתחילת הזוגיות אמרתי שזה בעיניי קו אדום שגבר מביא ביד במקום לשכב עם אישתו. אז הוא אמר ״אני לא מביא ביד למה שתחפשי איך להתגרש ממני?!״ זה התירוץ שלו. כמובן שאני לא מאמינה לו. אתמול הגיע הביתה אחרי ששכבנו פעם אחרונה רק בשבת כי עבד ראשון שני מ18:00 עד 06:30 בבוקר. וגם פה התעצבנתי עליו שלא ניסה לעשות כלום בזמן שהיה בבית והוא תירץ את זה ״היית עם הילדה״. נכנס למיטה שם יד קרה על המותן שלי ונרדם. הילדה בדיוק התעוררה והתעצבנתי עליו ממש. אמרתי לו שבחיים לא חשבתי שיכנס למיטה אחרי ארבעה ימים שלא שכבנו אחרי שאמר לי שהצטבר לו חרמנות ולא ירצה לשכב איתי, אמרתי שאני לא רוצה להיות איתו יותר ו שהבנתי שהוא מביא ביד. אחורי הגב שלי וכנראה שוכב עם אחרות. מה לעשות ? אני ממש מתוסכלת