אוףף צריכה לפרוק חנוקה מדמעות ואין לי את מי לשתף אני ובעלי בתקופה האחרונה תמיד בעליות ובירידות אין יומים שאנחנו לא מתוכחים רבים הרגשה באסה בקושי יש חשק לעשות... (יודעת שחלק מהתקופה זה גם שבעלי עצמאי וכרגע יש קושי בפרנסה) אני בהריון שני כרגע חודש שישי שזה עוד יותר הורמונים וכל זה... היום בבוקר היה לנו ויכוח משהוא באמת קטנוני, חזרתי מחתונה של חברה מאחור סחוטה מעיפות קמיתי גם מאוחר... בעלי חזר מהתפילה והיה צריך לקחת את הילד לגן ואני לא הספקתי לארגן אותו תבינו שאני והילד הינו ישנים שהוא חזר אז עד שקמתי ביקשתי מבעלי שיעשה את זה שניה (כולה להחליץ טיטול וחולצה) ואז הוא יתהפף ואמר שזה המחיובות שלך תעמדי בה(סיכמו ממזמן שאני אחראית על הילד בבוקר כי בעלי יוצא לעבודה וכל זה) אבל בתקופה האחרונה בעלי לא עובד אז לא רואה בעיה שיעשה את זה ואני עדין לא שטפתי פנים אפילו... התעצבן ראה בזה חוסר כבוד למה שהוא מבקש ואמר את עוד תתחרטי על זה... תשלמי על זה... ישר הרגשתי מאיומת ועניתי לו מה זה איום למה אתה כזה אכזרי. זהו מאז לא התראנו ודיברנו והתכתבנו רק דברים שהיה צריך בשביל הילד חזר עכשיו עם הילד שם אותו בבית התארגן יתבשם ויצא אמר לי אל תחכי לי אני יחזור ממש מאוחר... שאלתי אותו בוואצפ אחרי שיצא לאן ומתי מתכון לחזור אמר לי לא ענינך כרגע אני יחזור מאוחר אוףףף אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי מצד אחד אני לא חושבת שבעלי יבגוד בי או משהוא מצד שני הוא לא כזה שיוצא ולא מעדכן ולא משנה באיזה ויכוח הינו... וסתם רצות לי מחשבות בראש על כל התקופה האחרונה ושמתי לב שבחודשים האחרונים אפילו חיבוק פשוט הוא לא יזם ושום נגיע הכל ניהיה רשמי כזה לא יודעת מה לעשות😭