קודם כל תדברי עם בעלך ותסבירי לו מה את מרגישה! זה לא צריך להיות ככה , גם בעלי היה ככה אחרי החתונה ,אנחנו ביחסים טובים עם המשפחה שלו אבל לפעמים הייתי רוצה את השקט שלי ופחות קרבה אליהם... והוא מצידו כל החיים להיות איתם ולבלות איתם. והיה עוד כל מיני דברים שהוא פשוט היה עוצם עיניים ושאני הייתי אומרת לו משהו אני הייתי הלא בסדר... ואז החלטתי לעשות לזה סוף, אמרתי לו גם אם אתה חושב שאני לא צודקת אתה תיהיה בצד שלי לא משנה מה קורה אני אשתך ואתה בעלי ואנחנו בית בפני עצמו! אין דבר כזה לערב משפחות בבית שלנו ובחיים שלנו, ולאט לאט הוא הבין והשתנה באמת ממקום אמיתי שהוא הבין מה אני אומרת... לא חייב להסתדר עם המשפחה של הצד השני אבל צריך לכבד... אני לא אוהבת ולא שונאת. פשוט מכבדת מעבירה את המפגש/ שבת /אירוח וזהו נגמר אני ובעלי חוזרים לבית שלנו... הוא צריך להבין שאת צריכה להיות מספר 1 לא משנה מה קורה הוא לא יכול לשבור אותך מול המשפחה שלו , אני בטוחה שאם תדברי איתו ותסבירי לו בעדינות ולא בקטע של אני שונאת אותם ולא בא לי עליהם...הוא יבין אותך וינסה לסדר את הדברים ואת עושה נכון שאת מנסה שהילדים לא יפגעו אבל יש גם אותך את לא יכולה לוותר על עצמך! תעמדי על שלך ... זה בעלך והמשפחה שלך....