אני אישית לא חוויתי את זה אבל מאוד רוצה.. יש לי כמה חברות שעברו את זה ואומרות שאומנם השנה הראשונה מאוד קשה, גם פיזית וגם נפשית עם צמודים וצריך הרבה תמיכה מהבן זוג והמשפחה.. אבל עכשיו הילדים בני 3-4 והם החברים הכי טובים, מעסיקים ומשחקים אחד עם השניה וזה נותן אפשרות לנוח.. זה באמת לעבור את התקופה הזו, התוצאה שווה את כל המאמצים.. בהצלחה 🙏🏻

יכולה להגיד, זה משתפר!! אצלנו הם הפרש שנה וארבע חודשים זה קשה עכשיו, נסו לקבל כמה שיותר עזרה מהסביבה... אבל זה נהיה יותר טוב ויותר קל בהמשך :). הדרך שלנו להתמודד עפ המצב, הוא לחשוב אסטרטגית רק על היום, ולחלק זמן שינה בין שנינו.. נניח שעה, אחד מאיתנו עם שניהם. והשני בינתיים ישן.. כשזמני האכלה אנחנו עושים ביחד. עוד פתרון, כשהקטן נרגע ונרדם, אחד לוקח את הגדול לסיבוב בעגלה והשני נח לו בינתיים.. כשאת לבד, תבקשי מהגדול לעזור בהחתלה, בלהחזיק לקטן את היד וכו.. הוא לא צריך להצליח, הוא רק צריך להרגיש שמצליח לעזור.. שלנו למשל היה לוקח חיתול ושם לקטנה על הבטן, והיינו אומרים לו כל הכבוד שעוזר לנו לחתל אותה..