פריקה .. ואם נודה באמת? מעולם לא חשבתי שאני אהיה זו שתתאכזב מדבר כזה.. תמיד אמרתי לעצמי שבנות כותבות 'יש לי עוד בן או עוד בת והן בבאסה קצת ' הרגשתי קצת צביטה . כאילו היי? בורא עולם נתן , זה הכי טוב . ושבורא עולם נותן - הוא יודע מה הכי טוב עבורנו. אבל הינה זה קורה גם לי.. ובכנות עוד בבן הראשון רציתי בת, בבן השני רציתי בת, והפעם ציפיתי. ציפיתי קצת יותר מדיי.. ושישי האחרון גיליתי בסקירה שאף על פי שההריון שלנו לא מתוכנן (עם מניעה) בנוסף יש לנו עוד בן.. שוב.. אני ממש מאמינה יודעת שזה הכי טוב בשבילי , שזה מה שבורא עולם החליט ואין לנו צל של ספק שזה הדבר הכי טוב עבורנו . אבל ההרגשה הזו .. הציפיה הזו ... עוד יותר איכזב אותי שאני בכלל מתעסקת בזה. במקום להתעסק בזה שאני מייצרת חיים , ועוד עובר בריא ושלם . יש ככ הרבה נשים שלצערנו חוות הפלות בשל מומים קשים וכו' ושלא נדבר על נשים שקשה להן ,עוברות טיפולים וכו'..... כואב לי בלב שאני מתעסקת בטפל במקום בעיקר , כואב לי שאני בכלל חושבת על זה... מרגישה מאוכזבת מעצמי כל כך . בנות שהרגישו כמוני ,אין ניתקתן את המחשבה. ובנות שמתכוונת לשפוט- אני באמת לא במקום של להכיל את זה. אז אל! 💛