הי בנות לא רוצה לצאת חפרנית אבל אני חייבת לפרוק אני בת 23 לפני כמה ימים הריון ראשון שבוע 36 אחרי 5 שנים של נסיון זה בא ספונטני ברוך השם 🙏 אבל עכשיוו אני במצב נפשי גרוע זה כבר כמה חודשיים אפילו אבל עכשיווו זה הרבה גדול ממני אני לא בטוב עם בעלי אני נמצאת אצל ההורים בעלי לא אכפת לו ממני או מהתינוק שלי אתמול כשדיברתי איתו הוא אומר מבחינתו תעשי הפסקת הריוון ואני איןןןןןן מצב שאני מוותרת על התיינוק שליי אני בכיתי עד שהגיע ואצל ההורים תמיד משמעים מילים מפה לשם כי כשהתחנתי הייתי בת 17 וברחתי מהבית כדי להתחתן עם בעלי אבל עכשיוו הוא לא רוצה אותי (א י אומרת ומרגישה מזה זולה ) אבל זו האמת אניי מממש בסערת רגשות אני לא יודעת מע לעשות ואוטוטו הלידה הכנתי כמה דברים אבל הם אצלו בבית ואיך שאני מכירה אותו הוא לא יתן לי כלום אז אשכרה אני בלי כלום בשביל התינוק וזה קשה וכואב על הביבבי שלי כאילו למה הוא צריך להיוולד לכזו מציאות קשה אני רוצה לתת את כולי בשבילו אבל אני שבורה נפשיית אני בדיכאון קשה אין לי חברות לפרוק להן לדבר איתן אני ממש לבד בעולם הזה ואני עייייפה נפשייית אף אחד אפילו אמא לא מבינה אותי קשה לי ברמווות סליחה שחפרתי אבל אם אני לא מוציאה אתזה אני לא יודעת מה יקרה לי