בדיקת דם אחרי שקיפות עורפית שלום בנות .. מי יודעת מה צורך בדיקת הדם אחרי בדיקת השקיפות העורפית !! ולמה צריך אחרי יום או יומיים גג ?! לשמח להסבר :hugging:

אני משתגעת!!!! הבת שלי בת חודשיים ומתעוררת 4 פעמים בלילה!!! היא ישנה על הבטן,כי הבנתי שזו התנוחה שהכי נוחה להם. אני שומעת ממלא אמהות שהתינוקות שלהן ישנים על הבטן רצוף כל הלילה או שמתעוררים פעם אחת בלילה ומתחרפנת! אני מתעוררת גמורה בבוקר ואחר כך גם צריכה למצוא כוחות לעבור את היום. מה אתן עושות כדי שישנו רצוף? האם אתן מניקות או נותנות בקבוק? תעזרו לי אני משתגעתתתתת

פוסט פריקה אני חיה בארה״ב, אבל יש לי בארץ את החבורה של החברות שלי. יש לנו קבוצה בווטסאפ כמובן ואני הראשונה מבין החברות שיש לה ילדה ועם בן זוג מלא שנים (רובן רווקות). לאורך ההריון הייתי שולחת להן תמונות שלי ולאט לאט היו מגיבות לי פחות. חברה הכי טובה הגיע לבקר אותי והם לא קנו לי שום דבר ללידה, אפילו לא בגד קטן לבת שלי כ-ל-ו-ם. אני מעלה תמונות בפייסבוק ואינסטגרם והם אפילו לא מגיבות, בקושי לייק הן עושות, בהתחלה חשבתי שאולי בגלל שכל אחת עסוקה בחיים שלה ואין להם זמן.. אבל זה בולשיט כי הן כל היום מעלות סטורים ודברים. אני ממש פגועה מהם, אני מרגישה שזה נורא שיטחי שאני מסתכלת על תגובות ברשתות חברתיות, אבל מצד שני אנחנו ב2020 ואני לא גרה בארץ אז אלה הדרכים לתקשר🤷🏼‍♀️

שבוע 4 פלוס 3 דימום קל שלום לכולן, הריון שני, בשבוע 4 פלוס 3, אתמול היו לי הפרשות חומות ממש בקטנה וגם היום, כאבים שדומים למחזור. עשו לי אולטרסאונד ואמרו שעדיין לא רואים כלום. נתקפתי קצת פחד.. יכול להיות שלא רואים כי זה מוקדם מידי? הדימום טבעי? תרגיעו אותי🙏🏼 משום מה נתתי פחד

שבוע טוב!! אפשר לקחת אפידורל לפני בדיקות פתיחה? ומאיזה פתיחה בכללי מאשרים אפידורל??

אוף אני ממש עצובה :( ממש תקופה שקשה לי בה.. אני ב"ה בהריון שלישי ויש לי שני ילדים מקסימים ומתוקים תודה להשם באמת! אבל ממש קשה לי מבחינה רגשית, הילדים בני 4 ושנתיים ולא הולכים לגן ומרגישה שאין לי כח לכלום. הייתי עושה להם דברים כל כך כייפים והיינו נוסעים כמה פעמים בשבוע וממש כמו קייטנה כל יום והם גם ממש זרחו! ומאז הקורונה וההריון ממש קשה לי לצאת איתם להיות עם מסכה הרבה שעות ועכשיו גם אין לאן לצאת למוזיאונים וכאלה וכן יש לנו גינה ב"ה אבל הבכור שלי, ממש מרגישה שהוא ברגרסיה לגבי הכל!! וזה ממש קשה לי לראות אותו סובל ככה.. אני אפילו לא יודעת מה בדיוק קשה לו כי קשה לו להגיד לי ולהסביר לי, אבל הוא נדבק אליי גם לשירותים ולכל מקום ותבינו שאני איתו 24/7 אין לי לאן ללכת ביומיום, וזה מעולם לא היה ככה :( ממש מרגישה שאני לא מלמדת אותם כלום והם משחקים עם עצמם הרבה כן עושה להם כיף וכן מטיילים אבל ממש לא כמו פעם והכוחות שלי ממש ירודים אין לי כח לרוץ איתם ולטפס אז בגן שעשועים אני לידם אבל פעם הייתי משחקת איתם למעלה ומתגלשים ביחד והכל ביחד וטיולים... ואנחנו עוברים דירה עוד חודשיים לכן אין לי מה להכניס אותם לגן עכשיו וגם בכלל לא מצאתי להם גן בעיר החדשה ואני בלחץ מזה כי זה פעם ראשונה ואני גם לפני עוד לידה..ת.. הכל ביחד ואני רק בא לי לבכות לא יודעת איך לפתור את זה :(