כותבת מאנונימי כי מתביישת... אני פשוט שבורה... "את מוזנחת" הוא אמר לי 😭 היחסים עם בעלי פשוט על הפנים, זו התקופה הכי גרועה שהקשר שלנו ידע... יש לנו בבית אוצר בן 3 חודשים מלא מחלוקות, שיפוטיות והיעדר תמיכה רגשית מצידו אני עברתי טראומה אחרי הלידה, מודה שזה משפיע עליי ומקשה עליי לשחרר (עושה טיפול בנושא) טובת הילד 700% לנגד עייני גם אם זה בא על חשבוני... אתמול זה היה השיא, בעלי פשוט אמר לי (כחלק משיחה על היחסים בינינו) שאני מזניחה את עצמי, לא מטופחת... "הפיג'מות שלך" הוא אמר... אין לי מושג למה הוא התכון, גם לא שאלתי נפגעתי עד עמקי נשמתי!!! כל הלילה לא ישנתי לא מצליחה לעצור את הדמעות... הגוף הזה, שסחב היריון והביא חיים לעולם שלא ישן טוב בלילה, לא אוכל מזון מיטבי (כי אין מי שידאג לי ואני לא תמיד מספיקה) והוא האגואיסט שחולה על עצמו, על החופש שלו, "מקריב" את האימונים שלו... ממש מסכן, במקום להתאמן 3 פעמים בשבוע מתאמן פעמיים דיי באמת שאין לי כוח יותר אני לא רוצה את הזוגיות הזו ככה מרגישה חיה-מתה זה לא מגיע לי אני אמא לתפארת ואישה כל כך טובה ונקייה