הריון ראשון היי. זה הריון ראשון. רצינו אותו ואני מודה לאל שהוא קרה. עם זאת יש לי פחדים וחששות מאמהות. עד שאני אומרת לעצמי, למה עשית את זה? למה את צריכה את האחריות הזו? ייגמרו לך החיים וכו וכו. אני מניחה שזה גם ההורמונים מנפחים את זה אבל.. התחושות אמיתיות. האם מישהי חווה את זה גם?
הריון ולידההריון ולידה
💬10 תגובות

תגובות (10)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 באפריל 2018 בשעה 14:13
כן, זה נורמלי לחלוטין. זו אכן אחריות מאד גדולה, והחיים עומדים להשתנות... אבל יש לך 9 חודשים להתכונן נפשית ... מזל טוב :tulip:
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 באפריל 2018 בשעה 14:26
כן.. אבל כאילו, אין חרטות... ברגע שזה מגיע - זה פה לכל החיים... מלחיץ.. מה יקרה אם לא יבוא לי יותר? אם אני ארצה את החיים הקודמים של בחזרה?!:flushed:
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 באפריל 2018 בשעה 14:28
וואי אני לגמרי איתך! גם אצלי זה הריון ראשון וחיכיתי לו מאוד וברוך ה' הגיע. ואני מאוד מאוד מפחדת להיות אמא, אני מרגישה שלא אהיה אמא טובה לילד שלי שאולי לפעמים לא יהיה לי כח אליו ולא יהיה לי סבלנות, ואני לא אדאג לו כמו שצריך וכו.. אבל אני מאמינה שאם אלוקים נתן לנו את הילד ואת ההריון הזה אז הכל יהיה בסדר וכמו שצריך ונהיה האמהות הכי טובות! לידה קלה בידיים מלאות בעיתו ובזמנו:heart:
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי1 באפריל 2018 בשעה 15:22
גם אני הייתי אותו הדבר הריון שלישי ואמרתי לעצמי מה עשיתי מה אני צריכה עוד אחד למרות שהוא היה מתוכנן ואחרי חצי שנה של ניסינות פשוט קיבלתי פיק ברכיים . אחרי שקיפות עורפית פשוט התאהבתי בטרוף וכל הפחדים עברו. כבר מחכה לרגע הזה שאני יראה אותו/אותה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך