עצובה זהו.. משפחתי טסה היום ואני נשארת בארץ. קשה לי ומבאס לי ועצוב לי.. אני יודעת שכל ההישארות שלי בארץ היא למטרה טובה שחיכיתי לה המון זמן..אבל העצב וקושי לא עוזבים... תיכננתי לי שבוע עמוס בפעילויות כדי לפצות על העצב והקושי... אבל המחשבה לחזור לבית ריק קשה לי ועצובה לי.. כרגע אצל דודה שלי כדי חהקל על העצב.. אבל עדין עצובה. אשמח לעידוד <3 אני יודעת שכל זה למשהו טוב .... ושאני עשיתי בשכל שנשארת בארץ.. ושהבייבי הכי חשוב.. אבל קשה לי.