שבוע 17+2 אני עם כאבים ברחם למטה בצד שמאל כאבים כל כמה זמן יש לי התכווציות וממש כואב לי, מישהי יודעת מה זה?

שבת בטבור לקטנה שלי למי קרה כזה מקרה, איך מטפלים? זה כואב להם???

התראות בפורטי אני לא מקבלת התראותתת ואפילו בהגדרות מסומן שאני אמורה לקבל וזה מבאס ממש! איך מסדרים?

אמא רעה אני רק רוצה לפרוק... אני גדלתי עם אמא שנתנה לי חופש בחירה בכל דבר אם עשיתי משהו רע היא תמיד הבינה אותי ואף פעם לא כעסה עליי היא נתנה לי את כל הביטחון שרק אפשר תמיד ידעתי שלא משנה מה היא לא תשפוט אותי... אבל תמיד גם רציתי איפשהו שתיהיה לי אמא מגוננת כזאת אולי טיפה קשוחה שתראה לי גבולות בקיצור משהו שלא הייה לי... תמיד גדלתי בתחושה שאני גדולה לא שמרו סודות ממני תמיד ידעתי מה קורה בבית לטוב ולרע... והנה אני אמא לילד בן 8 ואני ההפך הגמור מאמא שלי אני קשוחה איתו לא מרשה לו כמעט כלום כל הזמן לא מרוצה ממנו כל דבר קטן אני צורחת עליו כל הזמן אני מקטינה אותו שופטת אותו פשוט רעה אליו אם הוא אוכל ועושה קולות זה מוציא אותי מדעתי הוא ילד מאוד מאןד רגיש תמיד ויש לו לב זהב אני כותבת את זה עם דמעות אני מרגישה שאני עושה לו עוול אם הוא רואה מישהו במצוקה הוא הראשון שיקפוץ לעזור אם תמיד ו קרה משהו הוא בחיים לא יצחק עליו מספרים לו סוד הוא שומר הוא תמיד חושב איל לעזור לאחרים הוא כל הזמן אומר לי עד כמה שהוא אוהב אותי והוא כל כך דואג לאחים הקטנים שלו הוא משחק איתם ושומר עליהם והוא עוזר לי לנקות את הבית ובכללי הוא פשוט טהור וזה מוציא אותי מדעתי אני מרגישה שאני מנצלת את טוב ליבו יותר נכון אני יודעת שאני מנצלת אותו אני פשוט רעה אליו על כל דבר אני מתפוצצת עליו גם אם הוא בכלל לא אשם אם אנחנו מאחרים לחוג שלו אני כועסת עליו וצועקת עליו למדו שהאדמה היא נטו עליי אני זאת שלא מתארגנת בזמן הוא תמיד מוכן גם בבקרים אני מעירה אותו ותוך שניה חסרת סבלנות אליו... הרגישות שלו זה משהו שלא הייה לי בתור ילדה הייתי כמו אבן לא שמרו עליי בצמר גפן כמו ששמרו עליו אני ובעלי ויכול להיות שאני מקנאה בו או רוע משהו שחדש לי ולא יודעת איך להתמודד על זה בא לי לצרוח בא לי שמישהו ינער אותי ויתן לי איזו סטירה שאני התעורר על החיים שלי אני פשוט בן אדם מגעיל בחיים לא חשבתי שאני אתייחס אליו ככה.. זה פשוט לא מגיע לו באמת שזה לא מגיע לו יש ילדים שמתנהגים לא יפה ויש ילדים בעייתים וכך גם להם לא מגיע היחס הזה ופה מדובר בילד טהור באמת טהור אני לא מכירה עוד ילד עם כאלה אז למה??? למה אני לא מצליחה לראות זה ברגע האמת? אני חזקה עליו ויש לי כח נגדו ובמקום לחזק אותו אני משפילה אותו והוא עדיין אוהב אותי ועדיין מקשיב לי ולפעמים הוא בוכה ומתפלל לאלוהים שלא יהיה רוע בעולם ושאנשים לא יהיו חולים ושלא יהיה סבל... ואני שומעת אותו מתפלל בחדר שלו הוא לא מבקש מתנות ולא מבקש ד אין ותמיד שמח על כל דבר קטן ואם אנחנו הולכים לטייל הוא קוטף לי תמיד פרחים ואני??? אני אמא חרא אני פשוט לא יודעת להיות אמא בשבילו כל מי שסביבו מעיר לי שאני קשוחה מדיי אליו שאני דורשת יותר מדיי ואני יודעת שזה נכון כל הזמן אני מבקשת ממנו סליחות ומבטיחה שלא התנהג אליו רע ובכל זאת אני ממשיכה קשה לי עם זה קשה לי עם הידיעה הזאת שככה אני להן שלי!!! בעלי אמר לי איזה פעם אחת שהוא יודע שהוא אוהב אותו יותר ממני ואפילו לא התווכחתי איתו על זה כי הוא צודק... וכל זה התחיל כשגיליתי שיש לו בעיות לימודית שקשה לו ללמוד שהוא פשוט לא מבין מש ו במוח שלו מקשה עליו לזכור לקרוא ויש לו קושי ריגשי ומשהו בי נשבר העולם שלי קרס לרגע לא חשבתי לבן שלי יהיו בעיות כאלו.. אני בחורה שחוויתי לא מעט קשיים בחיים לרגע לא חשבתי שיצא לי ילד שהוא ההפך ממני ואני פשוט לא יודעת איך להתמודד מול זה ושזה יוצא עליו😥

כמה זה מסוכן להרים 4-5 קילו למשך 2 דק, שבוע 21 ?

האם אתן מניקות ומרגישות שבזמן ההנקה אתן מזיעות? או שרק לי זה קורה?